הלכה ליום ראשון י"ח ניסן תשפ"ג 9 באפריל 2023              

לפני שנדבר בענין המוצא חמץ בפסח, נסביר שתי נקודות:

הנקודה הראשונה, שאדם שעשה "ביטול חמץ", כלומר, אמר לפני הפסח בזמן הבדיקה או בזמן ביעור חמץ, את הנוסח "כל חמירא וחמיעא" וכו', שפירושו שהוא מבטל בלבו את החמץ, הרי שאז, אפילו אם עדיין יש חמץ ברשותו, מן התורה החמץ הזה בטל, ואינו עובר עליו באיסור משום "בל יראה ובל ימצא". כי משמעות "ביטול חמץ" שאדם הופך את החמץ שברשותו לעפר ואפר. ואין בו איסור. אולם בכל זאת רבותינו גזרו שאסור לאדם שישהה בביתו שום חמץ בפסח, שמא יבוא לאכול ממנו ויכשל באיסור כרת.

הנקודה השניה, שאין איסור בראיית חמץ בפסח, אלא כשהחמץ ברשותו של האדם. אבל אדם שנתקל בפסח בחמץ שמונח ברשות הרבים, והחמץ אינו שלו, אין עליו איסור בראיית החמץ הזה. ולכן אנשים שגרים במקומות שיש שם גויים שמוכרים חמץ, אינם צריכים לסגור את עיניהם בלכתם ברחוב, שהרי החמץ הזה אינו שלהם.

ועתה נבאר את הדין, במי שמצא חמץ בפסח. שיש לבאר מה הדין כאשר מצא את החמץ בביתו ביום טוב (בחג שביום הראשון וביום האחרון של פסח), ומה הדין כאשר מצא את החמץ בחול המועד.

בגמרא במסכת פסחים (דף ו.), "אמר רב יהודה אמר רב: המוצא חמץ בביתו ביום טוב, כופה עליו את הכלי". כלומר, מי שמוצא חמץ ביום טוב, אסור לו לטלטל את החמץ, שהרי הוא מוקצה, כמו עצים ואבנים, ולכן יכפה עליו סיר או כלי אחר, כדי להצניע אותו. ומיד לאחר מכן, בחול המועד, יוציאנו מביתו ויבער אותו, או ישליך אותו לשירותים וכדומה, כדי לאבדו לגמרי.

ונחלקו הפוסקים, האם הדברים הללו אמורים דוקא באדם שביטל את החמץ, שאז מציאות החמץ בביתו אינה אסורה אלא מדרבנן, ולכן אנו אומרים לו שביום טוב לא יטלטל את החמץ, או שאולי, אפילו אם לא ביטל את החמץ, יהיה אסור לו לטלטל את החמץ, אף על פי שבכל רגע שהחמץ בביתו הוא עובר עליו איסור מן התורה, של "בל יראה ובל ימצא".

ומרן השלחן ערוך (סימן תמו) לא חילק בין המקרים, ולכן כתבו כמה מרבותינו האחרונים, שאפילו אדם שלא עשה ביטול חמץ, אסור לו לטלטל את החמץ ביום טוב כדי להשליך אותו מביתו. וכן פסק הפרי חדש. אולם ברוך ה' בזמנינו כולם עושים ביטול חמץ, ושאלה זו כמעט ולא מצויה.

לכן למעשה, מי שמצא חמץ בביתו ביום טוב, יכפה עליו כלי. ואם מצא אותו בחול המועד, יבער אותו מיד, בשריפה או בהשלכה לשירותים כפי שביארנו.

כתב הריב"ש, שמי שמצא חמץ ברשות הרבים, אסור לו להרים את החמץ בפסח, מפני שבאותו רגע שהוא מרים אותו, הוא זוכה בו, ועובר עליו איסור משום "בל יראה ובל ימצא". וכן פסק המשנה ברורה בביאור הלכה (סימן תמו). לכן המוצא חמץ ברחוב בפסח, לא יגביה אותו, כדי שלא יזכה בו. (ואם ירצה, כמובן שיכול לשרוף אותו במקומו).