תאריך ההלכה: 25 Cheshvan 5770 12 noviembre 2009
שאלה: מי שעשה צרכיו, ולכן צריך ליטול ידים, אבל בכוונתו מיד לגשת לסעודה עם פת לחם, האם הוא רשאי ליטול ידים רק פעם אחת?
תשובה: בשאלה זו, של אדם שעשה צרכיו, וצריך ליטול ידים, מצאנו כמה שיטות בדברי רבותינו הפוסקים, אך נסביר תחילה את הבעיה העומדת בפנינו:
חיוב בשתי נטילות
נחלקו רבותינו הראשונים, האם אדם (איש או אשה, כי אין בזה שום חילוק ביניהם), שצריך ליטול שתי נטילות, כמו במקרה שלפנינו, יכול להסתפק בנטילה אחת כדי לפטור את שני הנטילות, או שעליו ליטול נטילה נפרדת לכל ענין.
שלדעת רבינו יעקב בן רבי יקר, מאחר ותיקנו חכמים "נטילת ידים לסעודה", וכן יש חיוב נטילת ידים למי שעשה צרכיו, ממילא הן שתי מצוות נפרדות המוטלות על אותו אדם, והוא אינו יכול להפטר בנטילה אחת לשתיהן.
ובדומה לזה כתב המהר"ם מרוטנבורג (הובא בטור סימן קסה), שאדם כזה צריך ליטול שתי נטילות נפרדות, אלא שהוסיף, שעקרונית ניתן היה ליטול ידים פעם אחת לצורך שתי הנטילות, אלא שאז יהיה על הנוטל להקדים את ברכת "אשר יצר" לברכת "על נטילת ידים", וממילא יהיה "הפסק" בין הנטילה לבין ברכת "על נטילת ידים", ולכן ישנו חיוב ליטול שתי נטילות נפרדות. הראשונה, מכיון שעשה צרכיו, ואז יברך "אשר יצר", והשניה, לכבוד הסעודה.
ויש מרבותינו הראשונים שסוברים שניתן ליטול נטילה אחת בלבד, ובזה לפטור, הן את הנטילה מצד מה שעשה צרכיו, והן את הנטילה לסעודה.
הדין למעשה
להלכה, מרן השלחן ערוך פסק כדעת רבינו יעקב בן רבי יקר, שאי אפשר ליטול ידים רק פעם אחת, אלא אדם כזה, שעשה צרכיו ורוצה כעת לגשת לסעודה, חייב ליטול ידים תחילה, לברך אשר יצר, ליטול שוב את ידיו, לברך על נטילת ידים, ואז יגש לסעודה.
ואף על פי שיש עוד דרכים בענין זה בדברי הפוסקים, מכל מקום מכיון שהדברים רחוקים ממציאות זמנינו, לא נאריך בהם.
איך יטול ידיו בפעם הראשונה
אולם כעת, עומדת לפנינו בעיה נוספת. שאם אדם עשה צרכיו, יטול את ידיו, נמצא שהוא קיים למעשה את הדין של "נטילת ידים" לסעודה כדת וכהלכה. ואם כן, כיצד נוכל כעת לומר לו, שיטול שוב את ידיו, ועוד יברך על כך "על נטילת ידים"? הרי הוא קיים כבר את מצות הנטילה כהלכתה!
לפיכך כתבו כמה מרבותינו האחרונים, ובכללם ה"מגן אברהם", שבפעם הראשונה שנוטל ידיו מאחר ועשה צרכיו, לא יטול את ידיו כהלכה לצורך הסעודה. כלומר, לא יטול ידיו עם "כלי", כפי שנוטלים לצורך הסעודה, אלא יטול ישירות מהברז, (כן כתב בספר אור לציון), ועל ידי כן, לא יצא ידי חובת הנטילה לסעודה, ואז יברך "אשר יצר", יטול ידיו שנית עם כלי, ואז יברך על נטילת ידים, ינגב את ידיו ויגש לסעודה.
וישנה אפשרות נוספת, שכתבה הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת שמיני) ועוד מגדולי הפוסקים, וכדאי לנהוג בה, שלאחר שנטל ידיו בפעם הראשונה, יגע במקומות המכוסים, (לדוגמא מאחרי הצווארון בחולצה, שהוא מקום שדרכו להיות מכוסה), ואז יטול ידיו שנית, כאמור. שבזה יוצא מכל חשש.
ולסיכום: מי שעשה צרכיו, וכעת רוצה ליטול ידיו לסעודה, ישטוף תחילה את ידיו בלי "כלי", (ונכון שיעשה כן לסירוגין, יד ימין, ולאחר מכן יד שמאל, שלוש פעמים), ויברך "אשר יצר". ואז, טוב שיגע במקום מכוסה שבגופו, ולאחר מכן יטול ידיו שנית כהלכה עם כלי, ויברך "על נטילת ידים".
