תאריך ההלכה: כ"ד אב תשפ"ב 21 באוגוסט 2022
שאלה: האם לא הגיע הזמן, לשנות כמה מקומות בסדר התפילה, לדוגמא, בתפילת "נחם" שאמרנו בתשעה באב, נאמר: "העיר החרבה והבזויה והאבלה והשוממה", שזהו תיאור מצב שלא קיים בזמנינו, שהרי ירושלים הולכת ומתפתחת בקצב מדהים, והיא מיושבת עם בניה – בוניה, ואם כן, מה המקום להמשיך בתיאורים כאלה?
תשובה: בשאלה זו עמד מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (בשו"ת יחוה דעת ח"א סימן מג), ובראשית דבריו, הזכיר את דברי רב סעדיה גאון, שבתפילות ובנוסח הברכות, אנו סומכים על המקובל בידינו במסורה מנביאי ה' ואנשי כנסת הגדולה, שהיו להם שני סדרים בתפילות, האחד, לזמן מלכות ישראל, וסדר אחר המיועד לזמן הגלות. ובזמנינו אנו משתמשים בנוסח שהיה מתוקן לימי הגלות.
לכן, לפני שאנו דנים על אפשרות שינוי בנוסח התפילה, עלינו להבין את שורש הנוסח המקודש הנמצא בידינו.
ולעצם השאלה, שבתפילת נחם לדוגמא, אומרים, העיר "האבלה", שלכאורה בזמנינו היא אינה אבלה. כתב מרן רבינו זצ"ל, שפירוש המילה "אבלה" על ירושלים, מבואר בדברי רבינו דוד אבודרהם, שהכוונה היא על פי מה שנאמר בפסוק, "דרכי ציון אבלות", ומה שנאמר "החרבה", זה על שם מה שנחרבה ירושלים והוצתה אש בשעריה, ומה שנאמר "הבזויה", זה על שם מה שנאמר "ראה ה' והביטה כי הייתי זוללה", ומה שאומרים "השוממה", זה על שם מה שנאמר "כל שעריה שוממים". וראשי תיבות של "אבלה חרבה בזויה שוממה", "אַחְבֹש"' , לרמוז שה' עתיד לחבוש את שבר עמו, כמו שנאמר "בְּיוֹם חֲבֹשׁ ה' אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ".
ולכן, הוסיף מרן זצ"ל, מי הוא זה ואיזהו בדורותינו, שיוכל להרהיב עוז "לתקן" ולשנות מנוסח התפילה שנתקן על ידי רבותינו הקדושים. ובכל תיבה ותיבה ובכל אות ואות שתיקנו במטבע הברכות והתפלות, גנוזים בהן סודות נשגבים ומופלאים, ודברי קדשם מיוסדים על אדני פז ברזין עילאין תמירין, כמו שמבואר בזוהר הקדוש ובדברי רבינו האר"י.
אמנם עדיין יש להוסיף, שבאמת גם לפי פשוטו, יש ביאור נכון לכל התפילות שבידינו, לדוגמא מה שאנו אומרים "לירושלים עירך ברחמים תשוב", שהכוונה שתשוב מלכות ה' באמת לירושלים, ולא כמו המצב בזמן הזה, וכן לדוגמא מה שנאמר בתפילת "נחם", הרי באמת ירושלים עדיין רחוקה מלהיות בנויה כעיר שחוברה לה יחדיו, שהרי המוסלמים יושבים בכמה וכמה שכונות בתוכה, ובפרט שולטים על חלקים נרחבים בעיר העתיקה בסמוך למקום המקדש, ומקום המקדש עצמו נתון ביד טמאים, שעוד הרהיבו עוז וקוברים שם את מתיהם, מי לא יבכה על כך? אוי לו לאותו הדור שיתרחשו בו דברים אלה!
ומלבד זה, סיים מרן זצ"ל, כי גם המצב הרוחני בירושלים הוא בשפל המדרגה, כידוע וכמפורסם, בריבוי חילולי שבת ובחינוך רבבות ילדי ישראל ללא תורה וללא מצוה.
ותפלתינו להבורא יתברך, ישוב ינחמנו יכבוש עוונותינו, וצום החמישי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה, ולמועדים טובים, ויקויים בנו, שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה, שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה. אמן כן יהי רצון.