הלכה ליום רביעי ו' כסלו תשפ"ג 30 בנובמבר 2022              

שאלה: האם מותר להשתמש בשבת בבושם העשוי לריח טוב, בבשר האדם ובבגדים?

תשובה: בגמרא במסכת ביצה (כג.) רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו (אמרו שניהם), אסור לכוף (להפוך) כוס עם בושם על גבי בגדים בשבת, מפני שיש בזה איסור "הולדת ריח בבגדים". וכבר ביארנו בעבר את שורש איסור מוליד, שהוא איסור "יצירת דבר חדש בשבת", והכנסת הריח בבגד, נחשבת כיצירת דבר חדש הנותן ריח. (ובלשון הגמרא: סחופי כסא אשיראי ביומא טבא אסור, מאי טעמא? משום דקא מוליד ריחא. ופירש רש"י, "סחופי כסא אשראי", כפיית כוס מבושם על שיראים של מלבוש כדי להכניס בו ריח הבושם שבכוס, אסור, משום שהוא מוליד ריח בבגדיו. ומבואר אם כן בגמרא שאין לבשם בשבת בגדים, מחמת איסור "מוליד").

ומרן הבית יוסף הביא את הדין הזה להלכה. וכן פסק הרמ"א בהגהתו (סי' תקיא). וכן המנהג להחמיר בזה כדעת כמה מן הראשונים שהביאו דין זה להלכה.

ומכאן למד הטורי זהב, שאסור לכהנים הנושאים את כפיהם בשבת או ביום טוב לרחוץ ידיהם במים שנתנו בהם מי ורדים (הנותנים ריח טוב), מפני שמולידים ריח בידיהם.

אולם הגאון בעל "חכם צבי" (אביו של היעב"ץ, היה גדול מגדולי אשכנז, שלמד בצעירותו אצל חכמי טורקיה, ומחמת כן תמיד היה בקשר איתם. ועל כן נקרא שמו "חכם צבי" כדרך הספרדים שקוראים לרב "חכם". ופעם ששאלוהו על כך שמעדיף את כינוי הספרדים על פני כינוי האשכנזים, השיב במליצה, כי הוא אוהב את ה"חכמה" המחיה את בעליה (יומא פג:), אבל שונא הוא את ה"רבנות", המקברת את בעליה (פסחים פז:) וספרו נקרא על שמו שו"ת חכם צבי), הוכיח להתיר להשתמש בבושם לגוף האדם בשבת, מהמשנה במסכת שבת (קיא.) ששם שנינו: "בני מלכים סכין שמן ורד על מכותיהן בשבת". והלא שמן ורד נותן ריח טוב בגוף האדם, ואף על פי כן מותר לסוך בו בשבת. והביאו לזה עוד ראיות להתיר כמה מגדולי הפוסקים, כי יש חילוק בין נתינת בושם בבגדים לנתינת בושם על גוף האדם, שנתינת הבושם על הבגדים עשויה יותר להשאר שם לאורך זמן, ועל כן יש בזה איסור מוליד, מה שאין כן נתינת הבושם על הגוף, שאינה עשויה להחזיק ימים רבים, כי בדרך כלל אחרי זמן מה מתנדף הריח ואיננו, על כן לא גזרו בזה איסור משום מוליד.

לכן להלכה, אף על פי שאסור לשים בשבת בושם על גבי בגדים או על גבי מצעים וכדומה, מכל מקום מותר לשים בשבת בושם על גוף האדם. והוא הדין שמותר להשתמש בשבת ב"דאודורנט" וכן כל כיוצא בזה, מפני שנתינת הריח בגוף האדם אינה עשויה לזמן ארוך, כי היא עתידה להתנדף במהרה.