הלכה ליום שישי ג' חשון תש"פ 1 בנובמבר 2019              

תאריך ההלכה: ג' חשון תש"פ 1 בנובמבר 2019

קטגוריה: כללי


שאלות ותשובות הלכה יומית - נר ה' נשמת אדם – שעשה לאבותינו נס – שהחיינו על מיץ אשכוליות

יום האזכרה השישי לפטירת מרן זצ"ל

שאלה: האם יש ענין להדליק נר נשמה בבית ביום פטירת מרן זצ"ל?

תשובה: כתב רבינו בחיי (בפירושו לפרשת תרומה) שידוע כי הנשמה נהנית בהדלקת הנרות, והיא מתהלכת בעידוני ההוד והשמחה ונמשכת אחר האור שהוא מינה, אף שהוא אור גשמי והנשמה אור רוחני זך וברור, וכמו שנאמר "נר ה' נשמת אדם". וכן כתבו הפוסקים ומרן זצ"ל (חזו"ע אבלות עמוד נו), שהמנהג שנהגו להדליק נר ביום פקודת השנה של אב ואם הוא מנהג נכון, ובשעת הדלקתו יאמר "הריני מדליק נר זה לעלוי נשמת מר אבי פלוני בן פלונית, או אמי פלונית בת פלונית, ומנהג זה יסודתו בהררי קודש. וטוב שהנר יהיה נר של שמן זית (שם עמוד רז), אולם יוצאים ידי חובת המנהג גם בנר רגיל. ומאחר ומרן זצ"ל היה גדול דורינו, ושומעי לקחו בני דורינו נחשבים כתלמידיו המובהקים, ורבו המובהק הוא חשוב יותר מאביו ואמו, לכן נכון מאד לנהוג כן, להדליק נר לעלוי נשמת מרן זצ"ל היום הזה, שהוא יום פטירתו. ויאמרו לפני ההדלקה, "הריני מדליק נר זה לעלוי ולכבוד נשמת רבי עובדיה יוסף בן גורג'ייה. זכותו תגן עלינו אמן.

 

שאלה: מי שמטייל בסיני במקומות שאומרים שבני ישראל עברו שם במדבר, האם יברך "ברוך שעשה נס לאבותינו במקום הזה?

תשובה: מי שרואה מקום שנעשה שם נס לאבותינו, מברך (בשם ומלכות) "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה נסים לאבותינו במקום הזה". וכמו שפסק מרן השלחן ערוך (סימן ריח). אולם מאחר והמקומות שהחוקרים מניחים שבני ישראל עברו שם, הם שנויים במחלוקת בדברי החוקרים עצמם, וכן אין אנו יודעים בדיוק את מקום קריעת ים סוף וכדומה, ואפילו אם נדע בדיוק את המקומות שבהם עברו בני ישראל, עדיין לא בכל מקום נעשה להם נס שניכר מתוך המקום (כלומר, נס שהמקום מזכיר שנעשה הנס, כמו קריעת הים או הירדן וכדומה), לכן אין אנו נוהגים לברך ברכה זו במקומות הללו. ומכל מקום כתב בכף החיים, שטוב לברך בלא שם ומלכות. שיאמר "ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה".

 

שאלה: אם בירכתי "שהחיינו" על אשכוליות, ולאחר זמן אני שותה מיץ אשכוליות, האם עלי לברך שוב "שהחיינו"?

תשובה: מרן בשלחן ערוך (סימן רכה סעיף ה) פסק, שאם בירך שהחיינו על ענבים, לא יוכל לחזור לברך שהחיינו על היין שנעשה מן הענבים. ואם כן כל שכן במקרה שלפנינו, שמי שבירך שהחיינו על אשכוליות, לא יוכל לברך אחר כך על מיץ אשכוליות. שהרי אפילו לגבי יין שהוא חשוב מן הפרי, אין מברכים שהחיינו פעם שנייה. ולעצם הדבר, יש לדעת שאפילו מי שלא בירך שהחיינו על אשכוליות, כתבו כמה פוסקים שאם הובא לפניו מיץ אשכוליות, אין לברך על המיץ "שהחיינו", כי המיץ אינו עיקר הפרי. ומי ששתה מיץ אשכוליות, וכאמור, לא בירך עליו "שהחיינו", ולאחר מכן הובאו לפניו אשכוליות ממש, גם כן אינו מברך עליהן שהחיינו, שהרי הפירות הללו כבר אינם חדשים בעיניו, שהרי שתה מהמיץ שלהם.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

בנוגע למה שכתבתם: שתה מיץ אשכוליות ולאחר מכן אכל אשכוליות לא יכול לברך שהחיינו, מרן בחזון עובדיה ט"ו בשבט עמוד קכ"ח כתב שיכול לברך שהחיינו על הפרי. אם שתה מהמיץ. כ' כסלו תש"פ / 18 בדצמבר 2019

ראינו שמרן זצ"ל הביא כן בשם שו"ת אות היא לעולם, אבל לא פסק כן למעשה. והרי יש בזה מחלוקת הפוסקים. ובפרט שלדעת הגאון החזון איש, על מיצי פירות כמו מיץ תפוזים יש לברך העץ, וגם שהחיינו, ונמצא אם כן שלדעתו מי ששתה מהמיץ בודאי שלא יוכל אחר כך לברך שהחיינו. ויש עוד סברות בזה לומר שלמעשה לא יברך.