הלכה ליום ראשון כ"ח שבט תשפ"ג 19 בפברואר 2023              

שאלה: הנמצא בבית הכסא (חדר השירותים), האם מותר לו לדבר עם חבירו הנמצא בחוץ או להשיב לקריאה טלפונית, או שיש בזה איסור?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (סב.) אמרו, קבלה דבית הכסא צניעותא ושתיקותא (כלומר, מסורת ומנהג שקבלנו מרבותינו להתנהג בבית הכסא בצניעות ובשתיקה). וכן פסק הרמ"א בהגהת השלחן ערוך (ריש סימן ג'), שאין לדבר בבית הכסא, וכן יש לנהוג צניעות בבית הכסא, ובכלל זה שיקפיד לסגור את הדלת אחריו, (גם אם אין איש בבית).

וכן נראה גם ממה שכתב רבינו הרמב"ם (פ"ה מה' דעות), שלא ידבר כשהוא נפנה אפילו לצורך גדול, משום צניעות. ובדברי מרן החיד"א ועוד מהפוסקים המפורסמים מתבאר, שמלבד עניין הצניעות, יש בזה גם חשש סכנה מפני מזיקים השוהים בבית הכסא ועלולים לגרום נזק למי שמדבר שם. ולפי טעם זה נראה לכאורה שאין להקל בזה אפילו במקום צורך גדול, שהרי יש בזה חשש סכנה.

אלא שמרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שהגם שיש לאסור לדבר בבית הכסא שלא לצורך גדול, מחמת דין צניעות, מכל מקום במקום צורך גדול, יש להקל בזה, וזאת על פי מה שכתב הגאון יעב"ץ בספרו מור וקציעה, שבזמנינו אין שדים ומזיקים מצויים בבתי הכסא, לפי שבתי הכסא בזמנינו נמצאים במקום ישוב בני אדם, ואין דרכם של המזיקים לשהות במקום ישוב בני אדם, מה שאין כן בזמנם שהיו בתי הכסא נמצאים בשדות המרוחקים, והיו מצויים יותר שדים ומזיקים בינהם. זאת ועוד, שהמהרש"ל כתב, לענין רוח רעה השורה על ידיו של אדם לפני שנטל את ידיו בבוקר, שרוח זו אינה מצויה בזמנינו, כי בזמן רבותינו, מי שהיה מניח ידו על עיניו לפני שנטל את ידיו, היה מסוגל הדבר מאד שיתעוור מחמת כן, ובזמנינו עיננו הרואות שאין מציאות כזו כלל, ואם כן, כמו כן יש לומר לגבי רוח רעה המצויה בבית הכסא, שבזמנינו אינה מצויה, ואין לחוש לה כל כך. נמצא אם כן, שאין לחוש בזה כל כך מצד הסכנה שהביאו המקובלים, אלא רק מחמת דין צניעות האדם בבית הכסא.

ועל כן במקום צורך גדול, כגון שעלול להגרם לו הפסד אם לא יענה לטלפון בהיותו בבית הכסא, או אב או אם המשגיחים על ילדיהם הקטנים, והם נזקקים לומר להם איזה דבר שיש לו חשיבות רבה שלא יסתכנו וכיוצא בזה, רשאים להקל לדבר בבית הכסא, רק יזהרו לקצר בדבריהם כמה שיוכלו.