תאריך ההלכה: י"ט שבט תשע"ט 25 בינואר 2019
לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון
שאלה: אם חייבים לכבד את האחים הגדולים, האם מותר לקרוא לאחי הגדול בשמו הפרטי?
תשובה: אף על פי שאסור לקרוא לאביו או לאמו בשמם הפרטי, ואף על פי שחייבים לכבד גם את האחים הגדולים, מכל מקום, אין איסור לקרוא בשם, אלא לאביו ולאמו, אבל לאחיו הגדול, משום שאין חיוב "מורא" (כלומר, לירא, לפחד), כלפי האח הגדול, אלא חיוב "כבוד", והאיסור לקרוא לאב או לאם בשמם הפרטי, הוא מצד חובת "מורא", כמו שנאמר, "איש אמו ואביו תראו". אבל לגבי אח גדול אין זה שייך, וגם רבותינו לא הקפידו על דבר זה. וכן פסק מרן זצ"ל בספר הליכות עולם (ח"ח עמוד קמג) והוסיף, שאם האח הגדול הוא בן תורה, טוב שיוסף לו תואר "רבי" פלוני.
שאלה: בבית הכנסת שלנו, ארגנו מקהלה שמתפללת עם החזן, ורק חברי המקהלה יכולים לענות אמן בקול רם, ושאר הציבור צריכים לענות בלחש. האם הדבר נכון מצד ההלכה?
תשובה: מנהג זה אינו נכון על פי ההלכה, ולא על פי המסורת שבידינו. כי מצוה לענות אמן יהא שמיה רבא בקול, וגם ענייה בקול רם מעוררת את הכוונה. וגם מרן זצ"ל (ביבי"א ח"ו או"ח ס"ס ז בגליון) העיר שאם המקהלה מורכבת בעיקר מילדים שעדיין לא הגיעו למצוות, הדבר גרוע אף יותר. ולא בשביל הניגון, נעשה את העיקר טפל חס ושלום.
ומספרים שפעם אמר כומר אחד לרבי יהונתן אייבשיץ, שהוא תמה על היהודים, שבית הכנסת שלהם אינו נקי, ושמתפללים בקולי קולות, ושבהלויות שלהם אין סדר כמו אצל הנוצרים. השיבו הגאון רבי יהונתן, בית הכנסת שלנו אינו נקי, כי הוא ממש ביתינו, וקשה להזהר כל הזמן שיהיה נקי. וצועקים בתפלה, משום שמתפללים מעומק הלב. ולגבי ההלויות, סיים הגאון, גם אני אוהב יותר את ההלויות שלכם.
שאלה: במקרה שמנו לב, שבמכירת חמץ שעשינו לפני פסח, היה כתוב שאנו מוכרים, "את כל החמץ וכלי החמץ שאיתו ושבלוע בהם חמץ". השאלה כעת, האם הכלים הללו צריכים טבילה?
תשובה: כלים שנמכרו במכירת חמץ, נחלקו הפוסקים אם צריך להטבילם לאחר מכן (כדין כלים שנקנו מגוי, שיש להטבילם במקוה), ולמעשה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (יבי"א ח"ו יו"ד סימן יא) שיש להטבילם בלא ברכה. ושכן הורה הגאון העצום רבי משולם איגרא, והגאון רבי שמואל סלאנט, ושאומרים כן בשם הגר"א. ולהבא יש למחוק משטר המכירה את המילים "שמוכר כל כלי החמץ", שהוא דבר מיותר (שהרי מותר להשאיר את כלי החמץ בפסח, בארון סגור), שמצריך אחר כך להטביל את הכלים. וכן הנהיג מרן זצ"ל בהיותו רב ראשי בתל אביב.