הלכה ליום שישי י' חשון תשע"ט 19 באוקטובר 2018              

לקט מתוך שאלות שהושבו בזמן האחרון

שאלה: האם זמן רבינו תם שייך גם ביום טוב?

תשובה: אין טעם לחלק בין יום טוב לשבת לגבי זמן רבינו תם, שהרי רבינו תם סובר בכל יום ויום, שזמן "צאת הכוכבים" שהוא הזמן הקובע את תחילתו של היום הבא, הוא מאוחר יותר מזמן צאת הכוכבים על פי שיטת הגאונים. לכן, גם ביום טוב נכון מאד להזהר ולשמור זמן רבינו תם, שלא לעשות מלאכות וכיוצא בזה.

שאלה: האם כדאי ללבוש בגדים לבנים בשבת?

תשובה: יש ענין ללבוש בגדים לבנים בשבת. וכן נהגו קצת מקובלים על פי דברי רבינו האר"י. אבל בספר באר היטב כתב, שבמקום שלא נהגו ללבוש בגדים לבנים, אסור ללבוש לבנים משום יוהרא. שהיא כמו גאווה, שהוא נוהג במנהג שראוי לחסידים מופלגים. וכן כתבו עוד פוסקים, וכן כתב מרן זצ"ל בחזון עובדיה ח"א עמוד כו. ובפרט אם הרב במקום לא לובש לבנים, שאז לא נכון כלל לעשות כן. וכן ראינו כמה צדיקים וחסידים מופלגים, ובכללם הרה"ג המקובל החסיד רבי מנשה שוע שליט"א, שלא לבשו בגדי לבן, משום שלא נהגו כן, והדבר נראה כיוהרא, ושייך רק לצדיקים המתחסדים עם קונם ואינו שייך לנו, כי לנו עוד ארכה הדרך בהרבה מצוות ומעשים טובים עד שנחזר אחר דקדוקים כאלה.

שאלה: האם מותר לבקש מגוי להדליק תנור חשמלי בשבת כדי לחמם את המאכלים?

תשובה: אסור לומר לגוי להדליק אש או תנור חשמלי בשבת, מפני שהדלקת התנור או האש, אסורה ליהודי מן התורה, וכל דבר שאסור מן התורה, אסור לבקש מגוי לעשותו בשבת, אפילו אם מדובר בצורך מצוה.

שאלה: האם נכון הדבר שמרן זצ"ל אמר שאם יש בו מידה טובה, זה בזכות הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל?

תשובה: לא נכון. מה שנכון, שמרן זצ"ל אמר, אם יש בי מידה אחת מתוקנת לגמרי, הרי זה בזכות מורי רבי אליהו לופס זצ"ל, שהיה מחכמי ישיבת פורת יוסף. ועוד אמר מרן זצ"ל, שלרב עוזיאל היו מידות טובות מאד, והיה מרן אוהבו ומכבדו מאד. ופעם כאשר רב אחד חלק על הרב עוזיאל, רצה מרן להזכיר את דבריו בספרו, אולם כשראה שאותו רב כתב על הרב עוזיאל "הרב הזה", לא רצה מרן להזכיר את דבריו, כי לא נהג כבוד כראוי כלפי הרב עוזיאל.

שאלה: עד כמה יש להזהר בצורה שמדברים על רבנים בענינים שנוגעים להלכה?

תשובה: כבר פסק מרן זצ"ל, שמותר באופן כללי לתלמיד לחלוק על רבו, כאשר הוא מוצא ראיות נכונות לדבריו, ולאחר שהגיע בעצמו להוראה ודקדק הרבה בדברי רבו. ויש להזהר מאד בסגנון שכותבים. וכמו שמובא בגמרא במסכת נזיר, שרבי עקיבא פסק באיזה ענין להחמיר, ולאחר מכן יש אומרים שרבי עקיבא חזר בו והיקל, ואמר רבי שמעון בר יוחאי, "כל ימיו לא חזר בו רבי עקיבא, ואולי אחרי שמת חזר בו". כלומר, אולי אחרי שנפטר רבי עקיבא, ראה שהצדק עם החולקים עליו, ואז חזר בו. אולם מאחר והסגנון הזה לא היה מתאים כלפי רבי עקיבא, אמרו בגמרא, "הושחרו שיניו של רבי שמעון" מרוב תעניות שהתענה כדי לכפר על אותו דיבור שדיבר כלפי רבי עקיבא.