הלכה ליום שלישי י"ד אלול תשס"ז 28 באוגוסט 2007              

חובה קדושה על כל קהל בישראל לדקדק בבחירת שליח צבור לימים נוראים, משום ששליח הצבור הוא שמעלה תפילת הצבור לפני אבינו שבשמים, ונחשב כעין סניגור לצבור המתפללים, ולכן יש לדקדק שיהיה בן תורה וירא שמים, ואמרו בגמרא במסכת תענית (טז.) שצריך שיהיה ביתו ריקם מעוונות, דהיינו שאין בבניו ובבני ביתו והנלווים אליו עובר עבירה, ולפיכך כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאם השליח צבור שולח את בניו ובנותיו להתחנך במוסדות חילוניים, (וכל שכן אם מוסרם להתחנך במוסדות של רפורמים וקונסרבטיבים) הרי הוא גורם להם שיצאו לתרבות רעה, ואין לך מי שביתו אינו ריקם מעוונות גדול מזה, ובודאי שאינו ראוי להיות מליץ יושר בתפילתו, בין ישראל לאביהם שבשמים, שאין קטיגור נעשה סניגור.

וכמו כן פשוט שאין למנות שליח צבור בעל עבירות, כגון מחלל שבת או מגלח זקנו בסכין, או אדם שיש בו עון גזל וכיוצא בזה.

לכתחילה ראוי שיהיה השליח צבור נשוי, ושיהיה מבן שלשים שנה ומעלה. ובטעם הדבר שיש מעלה יתירה לאדם שמלאו לו שלשים שנה, כתבו הארחות חיים והכל בו, כי בן שלשים שנה ומעלה, לבו נשבר ונכנע ביותר, ונאמר "לב נשבר ונדכא אלהים לא תבזה". אולם כל זה רק לכתחילה, אך אם אין בנמצא אדם ירא שמים שיש בו את התנאים הללו, רשאים לקחת אדם צעיר לימים, ואפילו הוא רווק, בכדי לכהן כשליח צבור, בתנאי שיש בקרבו יראת אלהים טהורה.

כתב רבנו הרשב"א, שיותר טוב לקחת שליח צבור בשכר מאשר בחינם, כדי לגדור גדר בפני אנשים שאינם הגונים שקופצים בראש, וגם על ידי זה יהיה השליח צבור אחראי וזהיר בתפילתו ובכל הכרוך בה.