הלכה ליום ראשון י"ב אלול תשס"ז 26 באוגוסט 2007              

תשובה: כבר הזכרנו כמה פעמים שאם היה מאכל בתוך כלי כשהוא רותח, הרי נבלע טעם מאותו מאכל בכלי, ולכן לכאורה יש לייחד ספוג מיוחד לכלי בשר ולכלי חלב, משום שיש לחוש שתישאר חתיכת בשר על גבי הספוג ואחר כך היא תיתן טעם בתוך כלי חלבי. אלא שזה אינו, משום שבדרך כלל לא משתמשים במים רותחים (שהיד נכווית מהם) כששוטפים כלים, ואם כן מים כאלה לא יכולים לגרום שיבלע משהו מן המאכלים שעל הספוג בכלים. ולכן מעיקר הדין אין צריך לייחד ספוג לשטיפת כלי חלב לחוד, ולשטיפת כלי בשר לחוד, ואפשר להשתמש בספוג אחד לשניהם. ומכל מקום כבר נהגו רבים לייחד ספוג לכלי חלב וספוג לכלי בשר, והוא מנהג טוב.

ומה שכתבנו שכיון שהמים אינם רותחים, אין בכוחם להבליע אוכל בכלים, היינו שאינם חמים כל כך שהיד סולדת בהם, דהיינו שאין היד נכווית מהם כלל,  ואפילו המים הנמצאים בכלי המונח על האש, כל זמן שלא הגיעו לדרגת חום כזו שהיד סולדת בהם, אינם גורמים לבליעה כלל.

וכן מעיקר הדין אין חובה לייחד בבית שני כיורים, אחד לכלים חלביים ואחד לכלים בשריים, ואפילו אם יתכן מצב שישפכו בכיור מים רותחים ממש, ויש בתוכו באותה שעה כלים עם שיירי מאכל, מכל מקום אין בכך כדי לאסור בדיעבד, ומכל מקום אין לשים בכיור כלים עם שיירי מאכלי חלב, וכלים עם שיירי מאכלי בשר ביחד, ולשפוך עליהם מים רותחים, אלא רק בזה אחר זה, דהיינו ששוטף בכיור במים רותחים מאכלי חלב ואז שוטף את הכיור, ואחר כך יכול לרחוץ בכיור כלים של מאכלי בשר ולשוטפם,  אבל אין לשפוך עליהם מים רותחים כששניהם ביחד. ומכל מקום המנהג כיום אצל רבים לייחד שני כיורים, אחד לבשר ואחד לחלב, כדי שלא לבוא לידי מכשול, ובפרט שיש מן הפוסקים שסוברים שחיוב זה הוא מן הדין ממש.