הלכה ליום ראשון ו' טבת תשע"ה 28 בדצמבר 2014              

שאלה: לאחרונה, אדם שהוא חולה סופני, ביקש מרופאיו שיפסיקו את פעולת המכונות שמאריכות את חייו, וכך יביאו למותו, לאחר שהדבר אושר על ידי בית המשפט, אחד הרופאים ביצע את הפעולה. האם הדבר נכון על פי ההלכה?

תשובה: במשנה במסכת שבת (דף קנא:) שנינו, "המעצים עיני המת עם יציאת הנפש, הרי זה שופך דמים", כלומר, אדם שהוא עומד סמוך ממש למיתתו, ובא אדם אחר, והעצים את עיניו של החולה, ועל ידי זה קירב את מיתתו בשניה אחת, הרי זה שופך דמים ממש, ודינו כדין הרוצח תינוק בן יומו, משום שאין שיעור כלל בדבר זה, וכל שהיה האדם יכול לחיות אפילו עוד רגע אחד, ובא מישהו ומיהר את מיתתו, הרי זה שופך דמים.

ובתלמוד ירושלמי (שבת פכ"ג) אמרו, אסור לגעת בגוסס, משום שעצם הנגיעה באדם שהוא עומד סמוך למיתתו, מקרבת את המיתה. וכן פסקו כל הפוסקים, הרי"ף (מו"ק טז:) והרא"ש (פ"ג סימן עה) ושאר הפוסקים.

ולפיכך, אם רואה הרופא שהחולה שלפניו מצוי במצב קשה ביותר, והוא סובל יסורים, ועל כן הוא מזריק לו איזה חומר שמקרב את מותו וכיוצא בזה, הרי אותו רופא הוא שופך דמים. ואפילו אם יבקש החולה מהרופא או מאדם אחר שיפעל פעולות כדי לקרב את מיתתו, הדבר אסור בהחלט, כי אין בסמכותו של החולה לבקש בקשות כאלה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (יח, ד), "הנפשות לי הנה", כלומר, נפשו של האדם, הרי היא ברשותו של ה' יתברך, (הרדב"ז על הרמב"ם פי"ח מה' סנהדרין), ולכן כתבו הפוסקים (מהר"ם יפה סימן יג), שאפילו מי ששלח יד בנפשו לאבד עצמו לדעת, מחללים שבת להצילו.

ואמנם, ישנם מקרים מסויימים, בהם על פי ההלכה אין חובה להמשיך בטיפולים מאריכי חיים, אך על פי מה שנמסר בענין השאלה אשר לפנינו, נראה כי היה אסור בהחלט לחדול מטיפול מאריך חיים בחולה זה, ובודאי שבענינים כאלה, הנוגעים לעבירה החמורה של שפיכות דמים, אין לתת את הסמכות וההחלטה בזה ביד שופטים חילוניים, שאין להם יד ורגל בעניני הלכה, ופוסקים על פי צו מצפונם, וככל הגויים בית ישראל חס ושלום, ורק לגדולי הפוסקים משפט הבחירה בענינים אלה, להחליט אם יש להמשיך בפעולות מצילות ומאריכות חיים, או שיש לחדול מהם.

ולסיכום: רוב ככל החלטות בית המשפט בענינים הנוגעים להלכה, מנוגדות להלכה. ובכלל זה ההחלטה אם יש להמשיך בטיפולים מאריכי חיים לחולה, שבלי חוות דעת מרב פוסק מפורסם, חלילה להפסיק טיפולים אלה עבור החולה, והמיקל בדבר זה מכניס עצמו באיסור שפיכות דמים. ואין לסמוך בזה לא על דעת שופטים ולא על דעת רופאים. וה' יתברך יחיש לגאלינו גאולה שלימה, ויקויים בנו דבר הנביא, "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה", וישלח ה' יתברך רפואה שלימה לכל חולי ישראל. אמן כן יהי רצון.