תאריך ההלכה: כ"ה שבט תשס"ז 13 בפברואר 2007
בהלכות הקודמות ביארנו שמעיקר הדין אדם שלא כיון בברכת אבות שהיא הברכה הראשונה שבתפילת העמידה לא יצא ידי חובת התפילה, ואף שלמעשה אם לא כיון, וסיים את ברכתו, אינו חוזר ומתפלל, מכל מקום אין ערוך לחשיבות הכוונה בברכה זו כמו שביארנו. וכעת נביא את סדר הכוונה בברכה זו בקיצור ההכרחי, (וביאורי הדברים נכתבו כבר בהלכה הקודמת).
ברוך אתה - מקור הברכות אתה.
ה' - אדון הכל.
אלקינו - אלוקים שלנו (אלוקה פירושו בעל הכחות).
ואלקי אבותינו - כפשוטו.
אלקי אברהם, אלקי יצחק, ואלקי יעקב - שכרת ברית עם אברהם יצחק ויעקב.
האל - החזק, שכל הכוחות שלו (כמשמעות המילה אל)
הגדול - שכל הגדולה שלו.
הגיבור - שכל הגבורה שלו.
והנורא - והוא לבדו ראוי לירא ממנו.
אל עליון - שהוא סיבת כל הסיבות.
גומל חסדים טובים - תמיד גומל חסדים טובים שאין בהם רע.
קונה הכל - יוצר הכל.
וזוכר חסדי אבות - ובכל יום זוכר עבורינו חסדי אבותינו.
ומביא גואל - תמיד מקרב ביאת הגואל.
לבני בניהם - של האבות (ואפילו לדורות הרחוקים מהאבות).
למען שמו - שעל ידי הגאולה יתקדש שמו בעולם.
באהבה - כפשוטו.
מלך - כפשוטו.
עוזר - לאדם להצליח, כפשוטו.
ומושיע - מצרה.
ומגן - שלא תבא צרה.
ברוך אתה - מקור הברכות אתה.
ה' - אדון הכל.
מגן אברהם - שהגין על אברהם ובזכותו מגן עלינו.
ראוי לציין, שמי שלא הורגל לכוין פירוש המילים בתפילה, נראה עליו הדבר כקשה מאד, אבל באמת, מי שירגיל עצמו לכוין בפירושים אלו (אשר ניתן להדפיסם ולהתפלל כאשר הן מונחות לפני המתפלל) מהר מאד יזכור לבדו את כוונת הברכה וילך מחיל אל חיל.
אף על פי שחלק מפירושי הברכה התבארו יותר באריכות בהלכה הקודמת, מ"מ בהלכה זו כתבנו את הכוונות כפי עיקר הדין על פי הוראת מרן הרב שליט"א.
כתב הר"ר אליעזר (מן הראשונים) שירגיל אדם עצמו שיכוין לפחות בחתימה (בסיום, מהמילה "ברוך") של כל ברכה (בתפילת העמידה) שיש בהן (בחתימות הברכות) מאה ושלש עשרה תיבות (מילים) כמו שיש בתפילת חנה (שמואל א' פ"ב) וגם בתורה מוזכרת המילה "לב" מאה ושלש עשרה פעמים, לרמוז שצריך כוונת הלב בחתימת הברכות.
בהלכה הבאה נביא עוד דינים הנלמדים מתפילתה של חנה.
