תאריך ההלכה: כ"ה אדר תשפ"ה 25 במרץ 2025
שאלה: כלי כסף, כגון גביע של קידוש, האם מותר להשתמש בהם בימי הפסח לאחר שהשתמשו בהם בכל ימות השנה?
תשובה: כל הכלים שהשימוש בהם הוא בצונן, כלומר, שמשתמשים בהם רק למאכלים קרים, מותר להשתמש בהם בימות הפסח, ודי בכך שישטפו אותם כראוי קודם לכן. משום שמאכלים צוננים אינם נבלעים בדפנות הכלי, וממילא אין לחוש שיפלטו אחר כך טעם חמץ במאכל.
ומעתה כשאנו דנים לגבי כלי כסף, בודאי הרגילות היא להשתמש בהם בצונן בלבד, כגון גביע הקידוש, או קערות הגשה וכדומה, שאין דרך להניח בהם מאכל רותח כלל ועיקר, ולכן די בכך שישטפו אותם היטב (במים, שלוש פעמים), ומותר להשתמש בהם בימי הפסח, אפילו לצורך המצות של ליל הסדר.
מחלוקת המרדכי והרשב"א
אולם המרדכי (פסחים פ"ב סימן תקעד) כתב בשם הראבי"ה בזו הלשון: "כוסות של כסף, יש לחוש שלפעמים מרתיחים בהם יין ובשמים אצל האור, ולכן צריך להגעיל אותם בכלי ראשון". כלומר, מאחר ומסתבר שקרה והניחו פעם מאכל חמץ חם בכלי הכסף, ממילא חייבים להגעיל אותם (כלומר, להטביל אותו במים רותחים מאד) כדי להכשירו לשימוש בפסח.
אלא שלעומת זאת, רבינו הרשב"א (ח"א סימן שעב), כתב לגבי כלים שמשתמשים בהם תמיד בצונן, ו"לפעמים" שמים בתוכם לחם חם, די להם בשטיפה בלבד, ומותר להשתמש בהם בפסח, ואין צריך להגעיל אותם, משום שבכל כלי הולכים אחרי "רוב תשמישו". כלומר, אם בדרך כלל משתמשים בכלי בצונן, אפילו אם אירע והשתמשו בו באקראי בחם, די לאותו כלי בשטיפה בלבד, ואין לחוש לכך שפעם אחת הוא בלע חמץ. וכדברי הרשב"א פסק מרן השלחן ערוך (סימן תנא).
וכדברי הרשב"א פסק גם הגאון רבינו מנחם עזריה מפאנו (בשו"ת סימן צו), שכל כלי שדרך השימוש בו היא בצונן, כגון כלי כסף, אפילו אם אירע שאותו כלי בלע חמץ, אין צורך להגעילו, כיון שבכל כלי הולכים אחר רוב תשמישו.
קושית רבי יוסף חיים זוננפלד
ואמנם הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד הקשה על דברי הרשב"א, שאיך אפשר לומר שהולכים אחר רוב תשמישו של הכלי? והרי די בכך שאותו כלי בלע פעם אחת חמץ, והוא יפלוט את אותו חמץ בשימוש הבא בימי הפסח. ואם כן איזה הגיון יש בסברת הרשב"א שהולכים אחר רוב תשמישו של הכלי?
ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, הסביר את הדברים, שמאחר וכל דברי הרשב"א אמורים דוקא בכלי שכבר עברו עשרים וארבע שעות מאז שהשתמשו בו בדבר חם, (שכן כתב בפירוש הרמ"ע מפאנו), ממילא מן התורה לא שייך שום איסור בשימוש בכלי זה, כיון שטעם החמץ הבלוע בכלי נפגם לגמרי אחר עשרים וארבע שעות. ורק מדרבנן (מגזירת רבותינו) אסור להשתמש באותו כלי גם לאחר עשרים וארבע שעות. ואותם "רבותינו" שגזרו שלא להשתמש בכלי שבלע איסור אפילו לאחר עשרים וארבע שעות, הם שהתירו ופסקו שלעולם יש ללכת אחרי רוב השימוש בכלי.
(ואמנם יש אומרים כי אין לסמוך על סברא זו של "רוב תשמיש" אלא במקום ספק, אולם בנדון שלפנינו, באמת שמדובר רק בחשש, ולא בדבר ודאי שנבלע חמץ בכלי, ולכן יש להקל).
ולכן למסקנה, כל כלי שדרך השימוש בו היא בצונן, כגון כלי כסף, מותר להשתמש בו בפסח לאחר שינקו אותו היטב. ואפילו אם יש חשש שהשתמשו בו לפעמים בדבר חמץ חם, אין בכך כלום, ומותר להשתמש בו בימות הפסח. (חזון עובדיה הלכות פסח הנד"מ, עמוד קמח).
