הלכה ליום שלישי כ"ג אב תשפ"ד 27 באוגוסט 2024              

נאמר בתורה (בראשית מט) "זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות וירכתו על צידון, יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים".

ופירשו רבותינו במדרש, שזבולון היה עוסק בסחורה, ומביא סחורות באוניות ומוכרם, ולבסוף היה חולק את רווחיו עם יששכר, ונותן לו את כל צרכיו, כדי שיהיה יששכר שקט ופנוי לעסוק בתורה. וזהו שנאמר "יששכר חמור גרם", שהיה נושא עליו את עול שקידת ועמל התורה כל ימיו, ולא היה עוסק בענייני העולם כדרך רוב בני האדם.

וכן מה שנאמר אודותיו "הרובץ בין המשפתים", פירשו רבותינו, אלו תלמידי יששכר היושבים לרגליו ללמוד תורה. לכן כשבא משה רבינו לברך את שבטי ישראל לפני מותו, הקדים לברך את זבולון לפני יששכר, שנאמר "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך", שאלמלא זבולון לא היה יששכר יכול לעסוק בתורה, שאם אין קמח אין תורה. וזכה יששכר להעמיד מאתיים ראשי סנהדראות. ועל זבולון נאמר "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר".

ולפיכך כתב רבינו הטור, שמי שאי אפשר לו ללמוד תורה, מפני שאינו יודע כלל ללמוד, או מפני טרדת הזמן, יחזיק מבחינה כלכלית אחרים הלומדים תורה, ויחשב לו הדבר כאילו לומד בעצמו. ומרן השלחן ערוך גם כן כתב, שמי שאינו יכול ללמוד יספק צרכיהם של לומדי תורה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, העתיק את לשון הטור להלכה. וכן מצינו בגמרא (סוטה כא.), שהיה הנשיא מספק את צרכיו של רבי יוחנן שהיה לומד תורה, לפי שאין ערך כערכה של תורה, כי טוב סחרה מפנינים, וכל חפצים לא ישוו בה.

וכתב עוד מרן רבינו זצ"ל, שלמרות הכל, אף המחזיק תלמיד חכם שהוא בבחינת "זבולון", לא יתבטל לגמרי מלימוד תורה, אלא יקבע זמן ללימוד הלכה, לדעת מה יעשה ישראל, ולקיים המצוות, ולשמור השבת כהלכתה, שאם לא ילמוד היאך יקיים?