הלכה ליום רביעי כ"ה סיון תשפ"ג 14 ביוני 2023              

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבי מורי

ר' שבתאי זבולון זצ''ל בן שרה

וגם לעילוי נשמת מרן הראשל"צ ר' מרדכי צמח אליהו בן סלמן ומזל זצוק"ל
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו

תאריך ההלכה: כ"ה סיון תשפ"ג 14 ביוני 2023

קטגוריה: כשרות


דין הכשרת הכבד

הכבד הנמכר בזמנינו
הכבד, בין אם הוא כבד עוף ובין אם הוא כבד בקר, נמכר בחנויות כשאינו מוכשר, משום שאי אפשר להכשיר את הכבד על ידי מליחה כלל, אלא על ידי צליה. ואפילו אם יקרע את הכבד, אין לו תקנה על ידי מליחה, משום שהכבד כולו מלא דם, ויש בו סמפונות סגורות מלאות דם, ולכן אין לו היתר אלא כדלהלן:

אופן הכשרת הכבד
קודם הצלייה, יש לקרוע את הכבד, דהיינו לעשות בו שני חתכים (עמוקים דיים בכדי שיגיע לסמפונות) שתי וערב (לאורך ולרוחב) לכל ארכו ורחבו של הכבד, מלמעלה למטה, ומימין לשמאל, (כלומר, במאונך ובמאוזן, שתי וערב). ונוהגים לפזר עליו מעט מלח, (ומכל מקום אף אם לא פיזרו עליו מלח כלל, הדבר אינו מעכב בדיעבד), וצולים את הכבד, כאשר מקום החיתוך (מקום חיתוך השתי וערב) מונח כלפי מטה (לצד האש), ואז זב ממנו הדם, ואחר הצלייה הוא מותר באכילה.

הכבד המוגש במסעדות ובאולמות
ובאולמות שמחה, או במסעדות, שמגישים כבד צלוי כשאינו חתוך שתי וערב מפני שרוצים לשמור על מראה יפה יותר של הכבד, (וגם מטגנים אותו או מבשלים אותו כשהוא אינו חתוך, מה שגורם מבחינה הלכתית לבעיה מורכבת יותר), יש בזה מכשול, (ואין להתפעל ממה שיש כשרות לאולם או למסעדה, שאף על פי כן מצויים המכשולות בעניין הלב והכבד, וכבר העירו על כך כמה תלמידי חכמים, והסכים עמם הגאון רבי שלום משאש ז"ל).

משך הצלייה, ושטיפת הכבד
וכשצולה את הכבד, יש לצלותו עד שיהיה ראוי לאכילה, ואז הוא מותר באכילה, ואף על פי שעדיין נראה שזב ממנו דם, אין בכך כלום, כי דם זה אינו אסור באכילה אחר שכבר נצלה הכבד עד שיהיה ראוי לאכילה. ואף אין צורך לשטוף את הכבד אחר הצלייה מהדם שנמצא על פניו, אולם למנהג האשכנזים יש שמחמירים לשטפו אחר צלייתו. ומכל מקום הדבר אינו מעכב בדיעבד.

ובהלכה הבאה נבאר, אם מותר לבשל אחר כך את הכבד, או לחממו.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

הסכין שחתכנו בה את הכבד שתי וערב לפני הצליה .מה דינה צריכה הגעלה או ליבון או שטיפה מה דינה

ט"ו אדר תשפ"ב / 16 בפברואר 2022

צריך לשטוף אותה, ודי בזה.   

שלום וברכה לרבנים ! האם לספרדי שמקפיד לאכול חלק אפשר להשתמש ברשת מנגל רגילה שצלו עליה כבד אווז או בשר לא חלק, לאחר כמה ימים לצלייה של בשר חלק על המנגל ?. והאם יש בעיה מבחינת כשרות להשתמש לצורך המנגל ברשת מנגל שהייתה חשופה בגינה, או שאפשר לסמוך על כך שהאש שורפת הכל בכל מקרה ואין חשש לכלום ?

י"ב אב תשפ"א / 21 ביולי 2021

אם צלו עליה בשר כשר אלא שאיונ חלק, מותר להשתמש בה, ובתנאי שתהיה נקייה. תבורך,

כלי לצלית כבד כל השנה אפשר להשתמש לצלית כבד לפסח ?

י' ניסן תשפ"א / 23 במרץ 2021

כן, שהרי לא השתמשת בו לחמץ. ויש לנקות היטב. 

אם שכחנו להמליח את הכבד, האם אפשרי לאוכלו בדיעבד?

ד' אדר תשפ"א / 16 בפברואר 2021

כן, העיקר היא הצלייה, והמליחה אינה מעכבת.

האם צריך לחתוך שתי וערב משני צידי הכבד או שמספיק לחתוך רק צד אחד?
ואם חותכים משני הצדדים האם גם אז צריך לכל אורכו ולכל רוחבו או שיספיק רר ברובו?

א' אדר תשפ"א / 13 בפברואר 2021

מספיק ברובו ומספיק בצד אחד. ושיהיה צד החיתוך למטה לכיוון האש. 

הפשרתי חבילת כבד והשתמשתי בחציו האם אני יכולה להקפייא את היתר ולצלות פעם אחרת האם זה אפשרימותר תודה

כ"א שבט תשפ"א / 3 בפברואר 2021

מותר לעשות זאת. תבורכו מפי עליון  

האם מותר לפני הצליה ובסמוך לה לטבל את הכבד בתבלינים?

ה' חשון תשפ"א / 23 באוקטובר 2020

אין לשים עליו שום תבלין, רק מעט מלח.

בענין הכשרת כבד , שלום הרב! אני אשכנזי וראיתי באתר פה שגם לאשכנזים צריך חיתוך לפני צליה (אמנם מצוין שם שלא צריך חיתוך שתי וערב אלא מספיק חיתוך אחד) אבל אני קצת התבלבלתי כי מצד אחד ראיתי בהלכה (סימן עג) שהרמ"א אומר את שאמרתם, ומצד שני (בסעיף ג כמדומני) הוא כותב שלא צריך חיתוך עכ"פ אם זה רק לצלייה. אז מה למעשה האם צריך חיתוך כשאני רק רוצה לצלות ואם כן אם הרב יכול להסביר לי את דברי הרמ"א שם. ישר כוח!!

י"א תשרי תשפ"א / 29 בספטמבר 2020

לדעת הרמ"א אין חובה לקרעו כשבא לצלות אותו, וכפי שכתבת בחכמה. אבל הפוסקים, ובכללם הפרי חדש ושלחן גבוה ועוד, כתבו שאפילו לדעת המיקלים כהרמ"א, יש לקרוע לאחר הצלייה את הסמפונות, מפני שהן מלאים דם. ולכן אנו כותבים שיש לקרוע אותו לכל הדעות כדי שלא להכנס לבעיה כזו. 

האם חובה לכל אורכו או מספיק איקס קטן או ברובו והאם צריך מצד לצד (באופן שמבתר הכבד ) או מספיק מצד אחד, או שיעשה משני צדדים (באופן שלא מבתר את הכבד)? כ"ד תמוז תשע"ט / 27 ביולי 2019

צריך לעשות מצד ימין לצד שמאל (או להיפך) ברובו לאורך ולרוחב, אבל אין צריך שהחיתוך יהיה מפולש והכבד יחתך.

לאחר שהכבד ניצלה ובתוך שלושה ימים נעשה ממנו כבד קצוץ האם מותר להקפיאו? כ"ט אייר תשע"ט / 3 ביוני 2019

כבד שנצלה בתוך שלושה ימים מהשחיטה, אפשר להקפיאו, ולאחר מכן יהיה מותר לבשלו או לטגנו.

אם אני חותך את הכבד לחתיכות גם יש לחותכו שתי וערב? כ"ב תמוז תשע"ח / 5 ביולי 2018

אם חותך לחתיכות קטנות, למשל, כל כבד לששה חלקים, אין צורך בחיתוך שתי וערב

יש לי כיריים חשמליות, האם אני יכול לטגן את הכבד במחבת ולאחר מכן להכשיר את המחבת? י"ד שבט תשע"ח / 30 בינואר 2018

הכבד, אין לו הכשר אלא בצלייה. ולכן אסור בהחלט לטגן אותו במחבת, גם אם תכשיר אחר כך את המחבת

מה הכוונה "יקרענו אחר צליה" האם הכוונה שיקרענו לאחר שהוא כבר צלוי כאשר כבר אין דם? ומה הדין כאשר לא קרעו אותו כלל? כ"ח תשרי תשע"ח / 18 באוקטובר 2017

יקרע אותו לאחר הצלייה. ואם לא קרע אותו אסור לאכול ממנו.

האם לאחר הצלייה (כפישהוסבר לעיל לאחר המלחתו ולאחר שחותכים שתי וערב) בגריל רגיל אין בעיה לבשל את הכבד על הגז? ח' אלול תשע"ז / 30 באוגוסט 2017

אם מזמן השחיטה, לא עברו שלושה ימים על הכבד, מותר לבשלו לאחר הצלייה. ואם עברו שלושה ימים, אין לבשלו אפילו לאחר צלייה. ואם היה קפוא, ולא עברו שלושה ימים שהוא מופשר, גם כן יש להקל בזה.

האם יש צורך לחתוך שתי וערב גם כבד עוף שהוא קטן? או שכאשר מדובר על חיתוך מדובר על כבד בקר שהוא גדול? כ"ד אייר תשע"ז / 20 במאי 2017

יש לחתוך שתי וערב גם בכבד עוף קטן

האם בצליית הכבד או הלבבות חובה להשתמש במלח גס או אפשר גם במלח דק? ד' אייר תשע"ז / 30 באפריל 2017

אם צולה אותו, יוכל להשתמש רק במלח שלחן שלנו

איך אפשר להכשיר כבד אווז, שכולו נוטף שומן ולא דם? ל' ניסן תשע"ז / 26 באפריל 2017

יש להכשירו בצליה. שסוף סוף נפלט ממנו גם דם, ועוד, שהדם שבתוכו נצמת על ידי הצלייה ושוב אינו יוצא ואז מותר לאוכלו.
אך יש לדעת שכבד אווז מיצור רגיל, יש להזהר מלאוכלו. ורק כבד אווז מגידול מיוחד שנעשה תחת השגחה טובה, הן באופן הלעטת האווזות, והן במזון שהלעיטוהו בהם, והן בבדיקת הוושט, המיקלים לאוכלו יש להם על מה שיסמכו.

האם מותר לצלות כבד במנגל חשמלי? ט' אדר תשע"ז / 7 במרץ 2017

מותר לצלות כבד במנגל חשמלי בלי חשש.

לגבי שטיפת הכבד, מה הדין לכתחילה לספרדים (לא ממדת חסידות)? ט' טבת תשע"ז / 7 בינואר 2017

לספרדים לכתחילה אין צריך לשוטפו.

האם מותר לבשל את הכבד על רשת בתנור, בתוכנית של גריל, כאשר יש תבנית מתחתיו לקלוט את הנוזלים? ט' טבת תשע"ז / 7 בינואר 2017

מותר לעשות כן. וכן פסק בילקוט יוסף סימן עג.

לצערנו לא ידענו שצריך לחתוך את הכבד, ועד היום צלינו את הכבד ללא חתכים.
בדיעבד האם החתך מעכב? או שאפשר בדיעבד למצוא התר לכבד לא חתוך? במידה ואוכלים בחוץ או אצל אחרים? ה' טבת תשע"ד / 8 בדצמבר 2013

כבד שלא קרעו לצלאו, יקרענו לאחר הצלייה. ואין לעשות כן לכתחילה. וגם אצל אחרים, אם לא קרעו הכבד, יש לקרעו.

האם זה נכון שבכבדים של עוף במסעדות, מספיק הקריעה שמתבצעת ע״י השיפוד? ה' טבת תשע"ד / 8 בדצמבר 2013

הקריעה שעל ידי השיפוד, אין בה די כדי להכשיר את הכבד לכתחילה. ואף המיקלים בזה באופן שאכלו צלוי, היקלו דוקא כשמנקבו כמה פעמים, ולא בניקב פעם אחת על ידי השיפוד.

האם צריך רשת נפרדת להכנת הכבד (מהחשש שהדם מטריף את הרשת)? ה' טבת תשע"ד / 8 בדצמבר 2013

למנהג הספרדים, מותר להשתמש ברשת של הכבד לצליית דברים אחרים בלי לחוש כלל לדם שנבלע ברשת מן הכבד.

ולמנהג האשכנזים יש מחלוקת בדבר, כי הרמ"א בסימן עו כתב להחמיר בזה לגבי השיפוד שתוחבים בו את הבשר או את הכבד. שיש ללבנו לפני שישתמשו בו שוב. ולפי זה, כתב בדרכי תשובה (בסימן עג) בשם ספר ברית מלח, שיש להחמיר בזה גם לגבי רשת. אולם הגאון מטשעבין כתב (בירחון הפרדס שנה כה סי' פח) שאין להחמיר בזה אלא דוקא בשיפוד, שהבשר נתחב בו בכוח, אבל ברשת יש להקל. (והובאו דבריו בילקוט יוסף חלק יורה דעה עמוד תקמב).

כלי אוכל שהשתמשו בהם לצורך צלייה של כבר, כגון רשת של מנגל, מה דינה, לגבי שמוש במאכלים אחרים, האם היא צריכה לעבור הכשר?
כמו כן מה הדין לגבי מחבת שטגנו בו כבד שלא עבד צלייה? י"א חשון תשע"ד / 15 באוקטובר 2013

מחבת שטיגנו בה כבד ללא צלייה, נאסרה מבליעת דם, ולכן יש להכשירה כדין, על ידי הגעלה. (עיין יחוה דעת ח"א סימן ז).הרשת שצלו עליה כבד, מותר להשתמש בה אחר כך לכל דבר. ולמנהג האשכנזים יש מחמירים בזה.

איך מניחים אותו על הגז, על האש, שהכל נוטף דם לכירים, או איך? ב' חשון תשע"ד / 6 באוקטובר 2013

אם צולים את הכבד על רשת שעל כיריים של גאז, יש להניח הרשת על הכיריים, והבשר נוטף על גבי הכירה. ויכולים לעטוף את הכיריים בנייר אלומיניום לשמור על הנקיון.

בהקשר למה שכתבתם, שיש בעיה עם הכבד באולמות, באופן שאינו חתוך שתי וערב. לא כ"כ הבנתי שהרי בהדיא כתב הרמ"א (סימן ע"ג סע' א) שכל ענייו הקריעה הוא כאשר הכבד שלם, אבל אם הכבד חתוך א"צ כלום. וכמדומה אני שרוב הכבדים המשווקים הינם חתוכים ולא שלמים? ב' חשון תשע"ד / 6 באוקטובר 2013

רוב מוחלט של הכבדים המשווקים הינם שלמים ולא חתוכים.