תאריך ההלכה: כ"ג תמוז תשע"ג 1 ביולי 2013
הודעה חשובה: היום, יום שני כ"ג בתמוז, בשעות הצהריים המוקדמות, יכנס מרן שליט"א לניתוח מורכב לתיקון שבר בעצמותיו. לפי דברי הרופאים, הניתוח הוא מורכב ביותר, ואנו זקוקים לרחמי שמים מרובים, בכדי שמרן שליט"א, יעבור את הניתוח בהצלחה, ולא יאונה לו חלילה כל נזק מחמת הניתוח וההרדמה. לכן אנו קוראים לכל אחינו בית ישראל, להעתיר היום בתפלה מעומק הלב, לרפואת רבינו עובדיה יוסף בן גורג'יה, בתוך שאר חולי ישראל, שהשם יתברך ירפאהו רפואה שלימה, ויחדש כנשר נעוריו
, ובזכות התורה הקדושה, יקיים בו מקרא שכתוב, "וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ, וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ, וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו". אמן כן יהי רצון.
לפי בקשת הרבנים, ישתדל כל אחד ואחד לקרוא פרקי תהלים לרפואת מרן שליט"א.
-------------------------
תשובה: הנה כל אדם חייב להודות לה' כאשר הוא מצליח בעסקיו, הן מבחינה חומרית והן מבחינה רוחנית. אבל מאידך גיסא, יש לדעת, כי כאשר מצבם של ישראל הוא גרוע בין האומות, סימן הוא, שמתקרבת גאולתם של ישראל, ויש תקוה לגאולתם יותר מאשר בזמן שהם שרויים בשלווה.
וכתב מרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף שליט"א, מספרים, שכאשר העניק מלך אוסטריה שויון זכויות לתושבי המדינה היהודים, ושיכולים לסחור בכל מקנה וקנין, היו כל ישראל שמחים וצוהלים, אך הגאון המפורסם רבינו משה סופר, בעל החתם סופר, כששמע זאת, התחיל לבכות בכי תמרורים.
אמרו לו תלמידיו, רבינו, מדוע כל העם שמח בקול רינה, ואילו אתה בוכה? אמר להם, בני, אמשול לכם משל, למלך אדיר אחד, שהיה לו שר אהוב וחביב מאד, לימים חטא השר הזה ועבר על החוק, ונתחייב ראשו למלך, אלא שהמלך היה רחום וחנון, טוב ומטיב, ולכן, חנן אותו, והמתיק לו את עונש ההריגה, למאסר למשך זמן בלתי קצוב. וגם הבטיח לו, כי לאחר זמן, ישחרר אותו ויחזיר אותו למשרתו הרמה.
השר נמסר למפקד בית הסוהר, והלה השליך אותו לתא עמוק וחשוך. ישב השר בכלאו כשהוא שבור ורצוץ, אך לבו היה מלא בתקוה, כי המלך הבטיחו שישחרר אותו בקרוב. תקוה זו, כמובן, חיזקה את השר ועודדה את רוחו.
לאחר ימים רבים, שמע השר המולה ורעש מסביב לכלאו, ונפעמה רוחו בקרבו, כי חשב שהגיע הזמן להשתחרר. ואמנם, מיד נפתחה הדלת, ושלוחי המלך הגיעו, וכלי עבודה בידם, ו"בשורה" בפיהם לאמור, "באנו מטעם המלך לנקות את חדר כלאך, ולפתוח בו חלונות, ולטוח ולצבוע את הקירות ולתקן הכל, בכדי להקל מעליך את מצוקתך".
מששמע השר את הדברים, פרץ בבכי מר, תמהו השלוחים ואמרו, סבורים היינו, שתשמח לשמע הבשורה שאנו מיקלים מתנאי מאסרך, ואילו אתה בוכה? ענה להם השר, כל זמן שהייתי במצוקה, ידעתי כי ישועתי קרובה לבוא, ועכשיו, שאתם באים מטעם המלך לנקות את תאי, זהו סימן שנגזר עלי לשבת בכלא עוד זמן רב.
וסיים החתם סופר, אף אני אומר כך, רבותינו אמרו, אם ראית דור שצרות באות עליו כנהר, חכה לו (למשיח). ועכשיו, אוי לנו, שנותנים לנו זכויות כשאר האזרחים, סימן הוא שלא הגיעה השעה לקץ גלותינו, "עבר קציר, כלה קיץ, ואנחנו לא נושענו".
ומעתה שזכינו תהלות לאל, להתקבץ בארץ ישראל בשלווה יחסית, אין זה בכלל הדברים המעכבים את הגאולה, אבל כל שאר הצרות והיסורים הקמים על ישראל, שאנו נתונים בלחץ אדיר מצד האומות מקרוב ומרחוק, ועל כולן מתקבצת סביב צרתם של יושבי עזה וחבריהם, המיחלים לאבדנו, והמצב הכלכלי שהוא בכי רע, הרי אלו בכלל הצרות והיסורים המקרבים את גאולתן של ישראל, שאנו בטוחים בה שבוא תבוא במהרה בימינו אמן.
ולכן חייב כל אדם לעורר עצמו, שאחר ביאת משיח צדקינו יבואו ימי שילום, שהשם יתברך ישלם לרשעים כמעשיהם, ולצדיקים כמעשיהם, ואז לא תועיל התשובה מן המעשים הרעים, כי כל אחד ידון לפי מצבו הרוחני. גם מצד כלל הישוב בארץ ישראל, מצד הממשלה, הרי שחובה קדושה ומרובה לחזק ביתר שאת את לומדי התורה אשר עליהם בית ישראל נשען, וחלילה להעלות על הדעת לפגוע בהם דוקא בשעה לחוצה זו, שהדבר מסכן באופן מוחשי את כלל ישראל, דתיים וחופשים.
ובכלל חובה קדושה להתעורר ביתר שאת לעבודת ה', להרבות תורה ויראת שמים, וליחל לביאת משיח צדקינו שימהר לגאלינו גאולת עולם.
