הלכה ליום חמישי ט"ז שבט תשע"ח 1 בפברואר 2018              

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

זהבה בת גו"לייט

רפואה שלימה, רפואת הנפש ורפואת הגוף,
בבריאות טובה ונהורא מעליא. אכי"ר

הוקדש על ידי

פלוני

תאריך ההלכה: ט"ז שבט תשע"ח 1 בפברואר 2018

קטגוריה: ברכות


ברכת המזון בהליכה

שאלה: מי שאכל כשהוא הולך, האם רשאי לברך ברכת המזון תוך כדי הליכה?

תשובה:בהלכה הקודמת ביארנו, שתיקנו חכמים, לברך ברכת המזון כשיושבים. כדי שיוכל המברך לכוין דעתו יותר.

היה אוכל כשהוא הולך בביתו
ובגמרא במסכת ברכות (דף נא:) מבואר להלכה, שגם אדם שהיה הולך בביתו בשעה שהיה אוכל, וכן אדם שהיה אוכל בעמידה, לעולם הוא חייב לשבת בשעת ברכת המזון. כדי שיוכל לכוין יותר. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן קפג).

היה אוכל כשהוא מהלך בדרך
אבל לענין מי שהיה אוכל כשהוא מהלך בדרך, מחוץ לביתו, נחלקו רבותינו הראשונים, שרבינו הרא"ש כתב, שטעם התקנה לשבת בברכת המזון, הוא בכדי שיכוין יותר, ומי שהוא הולך בדרך, בודאי מעדיף לברך כשהוא ממשיך בהליכתו למחוז חפצו, ואם נחייבו לשבת ולברך, נמצאנו מגיעים למטרה ההפוכה, כי אדרבה, כשהוא מתעכב ויושב, אין דעתו מיושבת עליו, והוא מברך בחופזה בלי לכוין כראוי. לכן, הנכון הוא שמי שהיה אוכל בשעה שהוא מהלך בדרך, אינו חייב לשבת כדי לברך, ורשאי לברך תוך כדי הליכה.

ויש חולקים על דברי הרא"ש בזה (כל בו סימן כה בשם הגאונים). אולם מרן השלחן ערוך (סימן קפג סעיף יא) פסק כדברי הרא"ש. שמי שאכל כשהוא הולך בדרך, רשאי לברך כשהוא הולך בדרך. אבל מי שאכל כשהוא יושב, אפילו אם היה באמצע הדרך, אינו רשאי לברך כשהוא הולך, אלא יברך בישיבה בכוונה, ואחר כך ימשיך למחוז חפצו.

ולסיכום: מי שהיה אוכל כשהוא מהלך בביתו, חייב לשבת בשעת ברכת המזון. ומי שהיה מהלך בדרך אל מחוז חפצו, והיה אוכל תוך כדי הליכה, רשאי להמשיך בדרכו ולברך תוך כדי הליכה.

ובהלכה הבאה נברך את הדין לגבי נסיעה ברכב.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר בכלל לאכול בחוץ תוך כדי הליכה? האם לא על זה נאמר האוכל בשוק פסול לעדות? ו' אדר תשע"ח / 21 בפברואר 2018

אוכל בשוק פסול לעדות (בקדושין מ:), הכוונה שאוכל פת או עוגה כשהולך ברחוב, שזה מראה על אדם שמזלזל בעצמו, כמו אנשים שאוכלים פלאפל ברחוב. אבל אדם שמטייל, למשל בגן החיות, ואוכל איזה חטיף בדרך כפי שרגילים הרבה בני אדם, לא נפסל על ידי זה לעדות. וכמו שאמרו במסכת כלה רבתי פ"ח, האוכל בשוק חבירו של כלב. והני מילי (ואלו הדברים) במידי דנהמא (בדבר שהוא כמו לחם) ומידי דרעבתונא (שאוכל ברעבתנות), אבל דבר אחר לא. והתוספות בקדושין פירשו, שהאוכל בשוק, הכוונה כמו אלה שמסתובבים בשוק ואוכלים מכל מקום, טועמים פרי כזה ופרי כזה, או פיצוחים וירקות ופירות כבושים וכדומה, שגם זה ענין של זלזול באדם וגם נוגע באיסור גזל. או שאוכל סעודה ממש. וכן פירש הרא"ש שם. ואולי שייך איסור בזה גם במי שהולך בשוק ואוכל גרעינים ומשליך הקליפות, שגם זה דרך הבזויים בעם. 

ולגבי ההלכה - יש פת שאינה דרך רעבנות, כי בפוסקים כתוב שאוכל "סעודתו". ועוד, שכשהוא הולך במדבר וכדומה, או כשהולך על גבי בהמה, גם זה נחשב כהולך לענין הברכה, ושייך גם בפת.

שאל את הרב