הלכה ליום שני א' אדר תשע"ז 27 בפברואר 2017              

פורים שחל במוצאי שבת
היום, הוא יום א' באדר, שהוא היום השני של ראש חודש אדר. והשנה, יחול יום הפורים (י"ד באדר) ביום ראשון. וכידוע, בכל מקום חוגגים את יום הפורים ביום י"ד באדר, מלבד הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, שחוגגים את הפורים ביום ט"ו באדר.

תענית אסתר שחלה בשבת
יום תענית אסתר יחול השנה בשבת. ומאחר ואסור להתענות ביום השבת, היה מן הראוי לדחות את התענית לאחר השבת, ליום ראשון כפי שנוהגים בשאר התעניות. אולם רבותינו הראשונים כתבו (האגודה ועוד) שתענית אסתר אינה נחשבת פורענות שיש לדחותה, אלא אדרבה, יש להקדימה ליום שישי. אלא שלא רצו רבותינו להקדים את התענית ליום שישי, מפני כבוד השבת, (מהרי"ל), לכן הקדימו את התענית ליום חמישי שלפניו, שהוא יום י"א באדר. ולאור כל זאת, השנה יהיה עלינו לבאר עוד מקצת דינים מיוחדים השייכים לפורים החל במוצאי שבת.

משנכנס אדר מרבין בשמחה
בגמרא במסכת תענית (דף כט.) אמר רבי יהודה בנו של רב שמואל בן שילת משמו של רב, כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבים בשמחה. אמר רב פפא, הלכך כל אחד מישראל שיש לו דין (דהיינו משפט) עם נכרי (גוי), ישתמט ממנו בחודש אב, משום רוע מזלם של ישראל בחודש אב, וישתדל שיצא הדין בחודש אדר משום שאז מזלם של ישראל הוא טוב מאד.

ומקור הדברים, הוא כמו שנאמר במגילת אסתר, "והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה", ללמדנו, שמזל החודש גורם הצלה וטובה לישראל, שבחודש זה מזלם הוא טוב.

קושית המפרשים: "אין מזל לישראל"
ובשנים קודמות הזכרנו מה שהקשו המפרשים, כיצד אמרו בגמרא שבחודש אדר יש מזל טוב לישראל, והרי אמרו רבותינו (שבת קנו:) שאין מזל לישראל, דהיינו שישראל אינם נתונים תחת השפעת כוכבים ומזלות כמו הגויים, אלא נתונים באופן מוחלט וישיר להשגחת השם יתברך, ואם כן כיצד זה שחז"ל מדריכים אותנו לנהוג על פי המזל?

והזכרנו, שהריטב"א (רבינו יום טוב בן אברהם) כתב, שאף על פי שאין מזל לישראל, מכל מקום בשני חודשים אלו, אב ואדר, יש מזל לישראל, דהיינו שהמזלות משפיעים על ישראל, משום שכך נגזר עלינו מאת השם יתברך. והוסיף עוד שאפשר לומר, שלעולם אין המזל שולט בישראל, ומה שנאמר שיש מזל טוב בחודש אדר וכו', היינו שיש גזירות טובות על ישראל בחודש אדר. (והגזירות הם מהשם יתברך, ולא על ידי כוכבים ומזלות, אשר הם אינם משפיעים כלל על ישראל).

והמהרש"א תירץ, שמה שאמרו רבותינו אין מזל לישראל, פירוש הדברים, שאם נגזר מן השמים שלא תבוא שום פורענות על ישראל, באמת לא תבוא שום פורענות, וכן אם נגזרה טובה על ישראל, בודאי היא תבוא, בלא קשר למזלות, אבל אם חלילה יש על אדם איזו גזירה רעה, אותה הגזירה עשויה יותר לבוא בזמנים שמזלו של אותו אדם אינו טוב, ולכן הרבה גזירות קשות באו על ישראל בחודש אב בכלל ובתשעה באב בפרט, וכן להיפך, אם נגזרה על אדם גזירה טובה, אותה הגזירה עשויה יותר לבוא בזמנים שמזלו של אותו אדם הוא טוב, ובחודש אדר מזלם של ישראל הוא טוב.

מחלוקת החתם סופר ומרן זצ"ל
אולם הגאון חתם סופר כתב, שדין זה, שיהודי שיש לו משפט עם נכרי, יסדר שהמשפט יהיה בחודש אדר, אינו נכון להלכה. וטעמו הוא, משום שאין מזל לישראל. והסביר, שמטעם זה השמיט הרמב"ם בחיבורו הגדול את הדין הזה, משום שלהלכה אין להתחשב בענינים אלה, שהרי אין מזל לישראל.

ומרן רבינו הקדוש זכרו לברכה לחיי העולם הבא, חלק על הגאון החתם סופר בזה, הואיל ומדברי רבותינו הנ"ל מוכח, שאף על פי שאין מזל לישראל, מכל מקום שייך לומר שבחודש אדר מזלם של ישראל טוב יותר. ומה שהרמב"ם בחיבורו לא הזכיר ענין זה, יש לתרץ שהוא משום שאין זה ענין הלכתי שיש לכתבו בספרו של הרמב"ם, אלא עצה טובה בלבד.