הלכה ליום ראשון ח' תמוז תשע"ג 16 ביוני 2013              

ההלכה מוקדשת לרפואתו השלימה של מרן עטרת ראשינו רבן של כל ישראל

רבינו עובדיה יוסף בן גורג'יה בתושח״י

שהשי"ת ישלח דברו הטוב וירפאהו רפואה שלימה
ונזכה לאורו של מרן עוד רבות בשנים
עד ביאת משיח צדקינו בב"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

תאריך ההלכה: ח' תמוז תשע"ג 16 ביוני 2013

קטגוריה: כללי


תרגום לשיר השירים – שירים על פסוקי שיר השירים

שנינו במסכת ידים (דף עג.) אמר רבי עקיבא, אין כל העולם כולו כדאי, כיום שניתן בו שיר השירים, שכל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קודשים. והרבה פירושים נכתבו על מגילת שיר השירים, לבאר המשל והנמשל שבה, וכדוגמת פירושו של הרב המלבי"םלבאר מגילה זו.

תרגום שיר השירים
ואולם, ישנה תקלה שעלולה לבא אצל עמי הארץ, שמנסים לבאר את מגילת שיר השירים דברים כפשוטם, ונמצאת מגילת שיר השירים חס ושלום כמו שירי עגבים. ולכן כתברבינו יוסף חיים מבבל בספר בן איש חי, שאסור לתרגם את מגילת שיר השירים ללשון ערבית, או לשאר לשונות, כמשמעות המילים ממש, כי יהיו נראים חס ושלום כשירי עגבים. וכן פסק מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א.

תרגום אגדות הש"ס
והגאון רבי חיים מצאנז זצ"ל, ועוד פוסקים, אסרו לתרגם אף את אגדות הש"ס ללשון אחרת, משום שעל ידי כך עושים ממדרשי חז"ל כספורי קורות העתים של חול (כמו ספרי סיפורים), והאנשים העושים כן, שמתרגמים מדברי חז"ל, חותרים להרחיק את ישראל מיסודות האמונה, שהרי רוב האגדות שבש"ס עיקר הכוונה בהם היא הפנימיות, ויש אגדות שלא ניתן להבינם כי אם על פי הקבלה. (וכנודע, גם אחד המשוררים המפורסמים לפני כשבעים שנה, ליקט את אגדות הש"ס וקבצם בתוך "ספר האגדה" יחד עם חבירו, והוא עצמו היה מזלזל בדברי רבותינו ומחלל שבת בפרהסיא, ובודאי כוונתו היתה כדברי הגאון רבי חיים מצאנז זצ"ל).

והרשב"א בחדושיו למסכת ברכות כתב בזו הלשון: דע, שיש לחכמים דברים נטועים ונרמזים במדרשות ואגדות חתומים, ואם נגלו לעיני הסכלים כדברים בטלים (ואם הדברים נראים לבורים כמו סיפורי הבל), הנה ליודעי חן ולמבינים המה ענינים שכליים. ויש מן האגדות שלא נתנו לדרוש אלא לבעלי סודות, ומקצתם יש בהם נגלה ונסתר כפירות ועלים. (כמו שכתב הריטב"א בחדושיו לעירובין דף יג: לבאר מאמר חז"ל על פי הפשט, והוסיף כי יש עוד טעם סוד בדבר).

וכתב עוד הגאון רבינו יוסף חיים ז"ל, שכל הדברים שנאמרו ברוח הקודש, כמו מגילת שיר השירים, וכן ספר הזוהר הקדוש ועוד, כל תיבה ותיבה (כל מילה ומילה) שנכתבה בהם נרמזו בה ענינים עמוקים, ומלבד מה שנרמז במשמעות התיבה, נרמזו עוד עניניםבסדר האותיות שבתיבה, ובמספר האותיות וצורתם, וכמו שבסדר התפילה שתקנו אנשי כנסת הגדולה, יש סודות ורמזים נפלאים במספר האותיות ובראשי תיבות ובסופי תיבות של התפילה. והאריך בענין זה לתת דוגמאות לכך בענינים המובנים ליודעי נסתרות. ולכן יש פגם בתרגום מגילת שיר השירים, וכן בתרגום אגדות הש"ס והזוהר הקדוש. (אבל לתרגם את סידור התפילה בכדי ללמוד כוונת פשט התפילה, מותר).

מנגינות לפסוקי שיר השירים
ומן האמור יש להשליך גם כן על מה שיש נוהגים, לשיר מפסוקי שיר השירים. שהדבר אינו נכון לעשותו, וקרוב להיות בו איסור ממש מן הדין. ועל כגון זה אמרו רבותינו (סנהדרין קא. וראה להרא"ש שם. ולהרי"ף ברכות כא: ועוד), כל הקורא פסוק שיר השירים, ועושה אותו כמין זמר, מביא רעה לעולם, מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקדוש ברוך הוא ואומרת, רבונו של עולם! עשאוני בניך ככנור! (ועיין עוד ביביע אומרח"ג חאו"ח סימן טו אות ד. ובח"ד חיו"ד סימן כ אות י).
< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

ישנם הרבה שירים מתוך שיר השירים (כגון_ הביאני אל בית היין,) שרגילים היינו לשיר בכל מיני מקומות תורניים, כולל בשבתות חתן וכד' ואף אחד לא מיחא בפנינו, האם מעתה חל איסור לשיר  אותם שירים? י' תמוז תשע"ג / 18 ביוני 2013

אכן כן, ראוי שלא לשיר עוד משירים אלה.

אם אין לקרוא את שיר השירים במנגינה. והרי כתוב בהקדמה ש"הרינו באים לשורר בקול נעים " לשיר בקול נעים" למה הכוונה אם כך? ח' תמוז תשע"ג / 16 ביוני 2013

פשוט, שכשקוראים את פסוקי שיר השירים, מותר לנגן מעט, כפי שנוהגים, על פי טעמי המקרא. ואין זה בכלל זמר, שמביא לקלות ראש.

האם מדובר גם על מנגינות שעושים בבתי הכנסת ערב שבת? ח' תמוז תשע"ג / 16 ביוני 2013

אין הכוונה לקריאת שיר השירים בבית הכנסת בנגינה מועטת, כמו שקוראים בטעמי המקרא, שבזה בוודאי שלא שייך האיסור. ואדרבה, יש בדבר מצוה.

מה הדין לגבי הספר אגדה שהזכרתם בהלכה היום? האם צריך לגנוז אותו או שאפשר לזרוק? יש לי את הספר ואף פעם לא עיינתי בו, אך כמדומני שאין שם דברי לגלוג על חז"ל אלא רק את דבריהם (ואולי נכתב עוד בצעירותו של המחבר?) ח' תמוז תשע"ג / 16 ביוני 2013

אין איסור מן הדין לקרות בספר זה. ואינו בכלל ספרי מינות.