הלכה ליום שלישי י"ב סיון תשפ"ד 18 ביוני 2024              

תאריך ההלכה: י"ב סיון תשפ"ד 18 ביוני 2024

קטגוריה: כללי


שאלה: האם מותר לאדם להתחתן עם אחות אשתו שנפטרה?

שאלה: האם מותר לאדם להתחתן עם אחות אשתו שנפטרה?

תשובה: בגמרא במסכת מועד קטן (דף כג.) הובא מעשה ביוסף הכהן, שמתה אשתו והשאירה לו ילדים קטנים, ונשא יוסף את אחותה לאחר שלושים יום. וכן מובא בתלמוד ירושלמי (יבמות פ"ד), שנפטרה אשתו של רבי טרפון והשאירה לו ילדים קטנים, ונשא רבי טרפון את אחותה לאחר שלושים יום.

ואמנם רבי יהודה החסיד (מרבותינו הראשונים) הזהיר בצוואתו המפורסמת, שלא ישא אדם את אחות אשתו לאחר פטירתה. ושיש סכנה בדבר. ולפי זה נראה שיש לאסור משום סכנה שלא להתחתן עם אחות האשה.

אולם כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בשו"ת יביע אומר חלק עשירי חיו"ד סימן יב), שיש מקום לומר שגם רבי יהודה החסיד סובר, שבמקרה שנפטרה האשה, והשאירה אחריה יתומים קטנים, וקיימת אפשרות ורצון להתחתן עם אחותה, עדיף לעשות כן, ואין לחשוש משום סכנה במקרה כזה. שהרי בגמרא במסכת יבמות (דף סג:) אמרו, "בניך ובנותיך נתונים לעם אחר" – זו אשת האב. כלומר, טובת היתומים היא, שאביהם ישא לאשה את אחות האמא, שהיא מרחמת עליהם ותנהג עמהם ביושר. מה שאין כן כאשר ישא לאשה אשה זרה, יש חשש גדול שהיחסים בין הילדים לאם החורגת לא יהיו תקינים. ולכן במקרה כזה מותר לישא את אחות האם ללא חשש.

וזאת מלבד דעת כמה מגדולי הפוסקים, שכתבו שצוואת רבי יהודה החסיד לא היתה אלא לזרעו אחריו, אבל לא לכל העולם.

והגאון רבי יצחק אלחנן בשו"ת עין יצחק (סימן לז) נשאל באדם אחד, שבתו הראשונה היתה נשואה והיו לה ילדים. ובתו השנייה השתדכה (התארסה) עם בחור אחר. ולפתע, בין האירוסין לחתונה, נפטרה הבת הנשואה. והבת השנייה הביעה את רצונה להנשא לגיסה, בעל אחותה. וכן האלמן הסכים לכך. ועמד אביה בשאלה, האם מותר לבטל את השידוך המתוכנן עם הבחור המאורס לבתו, כדי שהיא תוכל להנשא לגיסה, או לא.

והגאון האריך בזה, והשיב שמותר לעשות כן, לבטל את השידוך, כדי שישא האלמן את גיסתו. וזאת לטובת היתומים, שבודאי דודתם תנהג עמהם ביושר יותר מאשה אחרת. ולא חשש כלל לצוואת רבי יהודה החסיד בענין זה.

לכן למסקנה, מותר לאדם לישא לאשה את אחות אשתו שנפטרה, בפרט כאשר יש לו ילדים קטנים מאשתו הראשונה. ושומר מצוה לא ידע דבר רע.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

האם רבי יהודה החסיד גילה סתרי הבריאה והודיענו מה שמסוכן מבחינה סגולית, ע״י ידיעתו בענייני הסוד. וממילא אין חילוק בין זרעו לבין אחרים ! כי מה שמסוכן בשביל פלוני זה מסוכן גם לאלמוני. 
או דילמא, שהוא חידש וגזר על זרעו גזירות כאלו ואסר עליהם כל מיני דברים,וכתוצאה מצוואתו  נהיו הדברים האלו מסוכנים אם עוברים על צוואתו וממילא איה״נ, איסורים אלו שייכים רק לזרעו, ולא לאחרים.
 
והסברא נותנת כטעם ראשון,שהוא רק גילה  דברים נסתרים ועמוקים,כי למה יקנוס את זרעו  בכל מיני הגבלות ללא צורך? וא״כ הדרנא לסברא הפשוטה,שאין טעם לחלק בין זרעו לאחרים.  
 
לכן איני מבין הפוסקים שהזכרתם שחילקו בכך. י"ז תמוז תשע"ב / 7 ביולי 2012

צדקת בדבריך, שהטעם הראשון הוא הנכון. רק שההסבר הוא, שרבי יהודה החסיד צפה שלפי מזלו ושורש נשמתו של זרעו, תהיה להם סכנה בדבר, אך לא לשאר בני אדם.

האם מותר לאלמנה להתחתן עם אח הנפטר?
שכשם שמותר לאדם לישא לאשה את אחות אשתו שנפטרה, (בפרט כאשר יש לו ילדים קטנים מאשתו הראשונה), כך מותר לאלמנה להתחתן עם אחיו של בעלה שנפטר? י"ז תמוז תשע"ב / 7 ביולי 2012

אסור לאלמנה להנשא לאח של בעלה בשום אופן, אלא אם בעלה נפטר בלא להשאיר ילדים, שאז מצוה שתנשא לאח בעלה, וכפי שיורו להם בבית הדין.