תאריך ההלכה: ט"ז סיון תשפ"א 27 במאי 2021
בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את האיסור לאכול מתבשילים שבישלם הגוי. וכגון, אם בישל הגוי תפוח אדמה, אסור לאכול ממנו, אף על פי שאין כל חשש מצד כשרות המאכל, מכל מקום גזרו רבותינו איסור אכילה מתבשילים שבישל הגוי, מן הטעמים שהוזכרו בהלכה הקודמת.
אולם בעצם הדין שאין לאכול מבישולי הגוי, ישנם שני תנאים, שבההעדר אחד מהם, מותר לאכול מתבשילי הגוי.
תנאי איסור בישולי גויים
התנאי הראשון הוא, שיהיה התבשיל עשוי ממאכלים שאינם נאכלים כשהם חיים, (חיים, כלומר, אינם מבושלים). כגון תפוחי אדמה, בשר (לרוב סוגיו), אורז וכיוצא בזה. שכל המאכלים הללו אי אפשר לאכלם ללא בישול, ולפיכך אסור לאכלם אם בישלם הגוי.
אבל דבר שנאכל כמות שהוא חי, כגון תפוחים, גזר וכיוצא בזה, שרגילים לאכלם אף ללא בישול, מותר לאכלם אם בישלם הגוי. שכל דבר הנאכל כמות שהוא חי, לא נאסר באכילה מחמת בישול הגוי.
והתנאי השני, שיהיה התבשיל ראוי להעלותו על שלחן מלכים. כלומר, דוקא תבשיל שיש לו חשיבות, כמו בשר ודגים, שייכת בו גזירת רבותינו שלא לאכול מבישולי הגוי. אבל תבשיל פשוט מאד, שאין להעלותו על שלחן מלכים, מותר לאכול ממנו, אף על פי שבישלו גוי.
וכל תבשיל שחסר בו אחד מן התנאים הללו, כלומר, או שהוא נאכל כמות שהוא חי, או שהוא אינו עולה על שלחן מלכים, הרי שמותר לאכלו אפילו אם בישלו הגוי. ואין צורך שיתקיימו שני התנאים יחד.
ובהלכה הבאה, נביא דוגמאות למאכלים שמותר לאכלם, אף על פי שבישלם הגוי. (שלחן ערוך יורה דעה סימן קיג).
