הלכה ליום שני כ"ד אב תשפ"א 2 באוגוסט 2021              

תאריך ההלכה: כ"ד אב תשפ"א 2 באוגוסט 2021

קטגוריה: כללי


דין נטילת ידיים לסעודה

תקנת נטילת ידיים לסעודה 
מצוה מדברי סופרים (כלומר, תקנת חכמים) ליטול את הידיים לפני סעודה שאוכל בה פת. ובמשנה במסכת עדיות (פרק ה) שנינו, שנידו את רבי אליעזר בן חנוך שפקפק בטהרת ידיים, ואף שפקפק על תקנת חז"ל מפני קושיות שהיו לו על טעם התקנה, מכל מקום נידו אותו כיון שמצוה לשמוע לדברי חכמים.

טעמי התקנה, טעם ראשון משום "סרך תרומה" 
וטעם התקנה ליטול ידיים קודם הסעודה, הוא מפני כמה טעמים.

וראשית עלינו להקדים ידיעה פשוטה. כי הנה בזמנינו, כולנו טמאי מתים, משום שכל אחד מאיתנו נכח בימי חייו בחדר שנמצא בו מת, או שנגע באדם אחר שהיה בחדר שנמצא בו מת. אבל בזמן שהיה מצוי ביד עם ישראל אפר פרה אדומה, והיה הדבר אפשרי להטהר מטומאת מת, רבים מאד מעם ישראל היו נזהרים תמיד לשמור על כל כליהם והמאכלים שלהם טהורים. ובפרט הכהנים, שנזהרו שכל מאכליהם יהיו טהורים ולא יגעו בשום טומאה, מפני שהיו הכהנים אוכלים תרומה, וכידוע, תרומה טמאה אסורה באכילה.

ועתה לענין טעמי מצות נטילת ידיים לסעודה. הנה הטעם הראשון לתקנה זו, הוא מפני "סרך תרומה", כלומר, מכיון שהידיים עסקניות הן, ונוגעות בכל דבר, לפני שהיו הכהנים יושבים לאכול בסעודה, (בזמן שהיו נזהרים בטומאה וטהרה כאמור), היו צריכים ליטול את ידיהם, כדי שלא יטמאו את התרומה בנגיעתם. ובכדי שיהיו הכהנים רגילים בתקנה זו, גזרו גם על שאר שבטי ישראל (שאף הם השתדלו לאכול תמיד בטהרה), שכל האוכל פת, יטול ידיו קודם האכילה. וגם בזמנינו שאין הכהנים אוכלים תרומה, לא בטלה התקנה, כדי שיהיו רגילים ישראל כשיבנה בית המקדש במהרה בימינו לאכול בטהרה.

טעם שני, משום נקיות 
טעם נוסף לנטילת ידיים הוא משום שרצון הקדוש ברוך הוא שנתנהג בנקיות, שנקיות מביאה לידי טהרה, וטהרה מביאה לידי פרישות וקדושה, ולכן תקנו חכמים נטילת ידיים קודם הסעודה, שיתנהג אדם בנקיות, ולא יאכל כשידיו מלוכלכות.

פירוש הבטוי "נטילת ידיים"
והמקור ללשון "נטילה" יש בו כמה הסברים, והרשב"א (רבינו שלמה בן אברהם בן אדרת, מרבותינו הראשונים), בתשובה כתב, שלשון נטילה מלשון אנטל, שהוא שם הכלי שמחזיק בתוכו רביעית מים שהוא שיעור המים שצריך לנטילת ידיים. ובעל תוספות יום טוב (רבי יום טוב ליפמן הלר) כתב שנטילה מלשון לקיחה, ליקח המים, וכמו שאנו מברכים, על נטילת לולב. (ילקוט יוסף ח"ג).

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב
מה עושים בשבת כאשר אין חלה שלמה לברך עליה המוציא או קידוש
קורה לי הרבה שבשבת לא נשארת חלה שלמה או שהילדים כבר בצעו את החלה השלמה ואני מברך המוציא על חצי חלה כי אין לי עוד חלה
האם זה בסדר?

כ"ה אב תשפ"א / 3 באוגוסט 2021

זה לא בסדר. צריך שיהיו שתי חלות שלימות. ואם אין, אז בודאי שמוטב לברך על חצי חלה ממה שלא יברך כלל. אבל תמיד יש לדאוג לכך שיהיו לך שתי חלות או פיתות שלימות.

למה הפוסקים מהמאה ה-19 ועד היום לא השכילו להוסיף לפסיקה היהודית כי עלינו לשטוף ידיים היטב בסבון או בחומר חיטוי, לנגב (בכדי שיהיו ידינו יבשות לנטילה) ואז לנטול ידיים בכלי כדין. וזאת משום הטעם השני בהלכה "משום נקיות" (גם משום שדו"ח הבריאות העולמי מוצא ששינוי הדרסטי בגדילתו של תחלת החיים וירידה של מחלות זיהומיות הם תוצאה ישירה שי שימוש יום יומי בסבון ובחיטוי ולא של תרופות או חיסונים כאלו ואחרים).

מדוע הפוסקים לא אוסרים את העישון כיום, שברור שהסיגריות מזיקות לבריאות??

כ"ג טבת תשע"ב / 18 בינואר 2012

לגבי סיגריות, כבר כתבו בזה גדולי הפוסקים, ובהם מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א בספרו הליכות עולם פרשת ויקרא, ובעוד מקומות, כי העישון מזיק מאד לבריאות, ונגרמים ממנו עוד נזקים אחרים, ולכן קרוב הדבר לאסור את העישון מן הדין.
 
לענין זיהום וכו'. לפוסקים אין סמכות להוסיף הלכות ודינים מעבר למה שנתפרש בתלמוד. לכן אין אנו רשאים לתקן תקנות חדשות. נכון הוא, שאילו קיימת סכנה ממשית כאשר הידיים מזוהמות, אזי יש לרחצם היטב מצד הדין, כמו שכתב הרמב"ם, שחובה על האדם לשמור על גופו, ועל דרך מה שנאמר ונשמרתם מאד לנפשותיכם. ולכן במקום שהסכנה היא מוחשית וברורה, כגון כאשר נכנסים למחלקה רגישה בבית חולים, כגון מחלקת פגים, יש לשטוף את הידיים אם אינם נקיות, ויש בזה חיוב כאמור, אבל לא ניתן לתקן תקנה כללית על נטילת ידיים עם סבון מעבר למה שתיקנו חז"ל.

האם מותר ליטול ידים עם מים חמים? כ"א טבת תשע"ב / 16 בינואר 2012

שלום רב!
אפשר ליטול ידיים עם מים חמים.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב