הלכה ליום רביעי כ"ד אדר תשס"ז 14 במרץ 2007              

מהי מצה עשירה כתב מרן השולחן ערוך (סימן ת"ב) מי פירות (כגון מיץ שסוחטים מתפוזים, או יין) בלא תערובת מים אין מחמיצין כלל, ומותר לאכול בפסח מצה שנילושה במי פירות אפילו שהתה כל היום, דהיינו אפילו אם שהה הקמח בתוך המיץ או היין זמן ממושך שבאופן כזה אילו היו מים רגילים החטים היו מתבקעות ומחמיצות) אלא שאין יוצאין בה ידי חובת אכילת מצה בערב פסח, מפני שהיא מצה עשירה, והכתוב אומר "לחם עוני", עד כאן דבריו. וכן היה מנהג הספרדים כדעת השולחן ערוך להקל לאכול בפסח מצה עשירה.

אולם האשכנזים נהגו להחמיר בזה, מפני שכך דעת כמה ראשונים, וכן פסק הרמ"א בהגהתו בשולחן ערוך (שם).

ובארץ ישראל, בעיר תל אביב, רצו שני בעלי מאפיות של בסקויטים לייצר מצה עשירה לפסח, דהיינו קמח עם מי פירות בלבד בלי שום תערובת מים, לאחר הכשרת מכונות האפייה כדת ובהשגחת תלמיד חכם ירא שמים, ורב העיר הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן זצ"ל, לא רצה להרשות להם לעשות מצה עשירה, מפני שחשש לסברת הרמ"א "שבמדינתם אין נוהגין ללוש במי פירות ואין לשנות אלא אם כן לצורך חולה או זקן הצריכים לכך" ולאחר שנתמנה הגאון רא"י אונטרמן זצ"ל לרב ראשי לישראל, מונה מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א לכהן כרבה הראשי של תל אביב, ובשנת תש"ל הוא שינה את הנוהל שהיה נהוג עד אז ברבנות הראשית לתל אביב, ונתן תעודת כשרות למפעלים שקבלו על עצמם את השגחת הרב ואת כל דרישותיו ההלכתיות, מפני שיש בתל אביב קהילה גדולה של ספרדים ועדות המזרח, שנהגו מימי עולם להקל בזה כדעת מרן.

אולם החנווני שמוכר עוגות אלו בפסח צריך להודיע על ידי מודעה במקום הנראה לעין, שהעוגות נעשו מקמח (כשר לפסח) עם מי פירות, ולפי מנהג האשכנזים יש להחמיר שלא לאכול מהם בפסח, זולת לחולים, זקנים, וילדים שלא הגיעו למצוות.

והנה בשנת תש"ס טען הרב הראשי לישראל דאז, הגאון רבי אליהו בקשי דורון שליט"א, שמכיוון שנודע שמערבים בעיסה חומר כימי להתפיח הבצק, הרי זה דומה לשמרים שעושים מיין שכתבו הפוסקים (תוספות בפסחים כח:) שמחמיצים, ואין דינם כמי פירות.

ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א תמה עליו, ואמר שאין שייכות בין "שמרי יין" לחומר כימי שמתפיח הבצק, משום שנתברר לו על ידי שני מומחים בקיאים בדבר, שחומר כימי זה אינו גורם כלל להתפחת הבצק, ואינו אלא כמנפח במשאבה מבחוץ, שגורם ניפוח והתפחת הבצק (כמו קצף) והחימוץ שאסרה התורה, עניינו אחר לגמרי, שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה בו זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, אבל על ידי חומר כימי, לא משתנה כלום בבצק עצמו אלא רק מראה שנוצר על ידי גאז שמשתחרר בעיסה.

וגם ביקש מרן הרב שליט"א מהגאון רבי שלמה עמאר שליט"א (שמונה בשנת תשס"ב למשרת הרב הראשי לישראל) שיעיין בנושא זה, והוא כתב תשובה ארוכה להתיר אף לכתחילה לאכול בפסח מצה עשירה כזו.