הלכה ליום רביעי ג' אלול תשפ"א 11 באוגוסט 2021              

תאריך ההלכה: ג' אלול תשפ"א 11 באוגוסט 2021

קטגוריה: אלול/סליחות


אמירת סליחות ביחיד ללא ציבור

שאלה: אדם שאינו יכול לומר סליחות בציבור, או אשה הרוצה לומר סליחות ואינה יכולה לאמרם בציבור, האם רשאים לומר נוסח הסליחות ביחיד, או שאין לנהוג כן?

תשובה: הנה, אם באים לומר הסליחות ביחידות, בלי צבור של עשרה מישראל, (ועושים זאת בשעה הראויה לאמירת סליחות, אחר חצות היום או אחר חצות הלילה, כמו שביארנו בהלכה שעסקה בזמן הראוי לאמירת סליחות), בודאי שהוא דבר טוב, כי מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו, וגם תפילה ביחיד נשמעת לפני ה' יתברך, והסליחות הם תחינות ובקשות מלפני ה' יתברך, שיחזירינו בתשובה שלימה, ויסלח לנו על חטאתינו, ויחדש עלינו שנה טובה. אולם יש מקצת מקטעי הסליחות שאין ליחיד לאמרם.

הנה לענין אמירת י"ג מדות (ה' ה' אל רחום וחנון וכו') ביחיד, כשאין שם עשרה מישראל, מובא בסדר רב עמרם גאון (שהוא הסידור הקדמון ביותר), בשם רבינו נתן גאון, שאין רשות לומר י"ג מדות אלא בציבור, כיון שכרת הקדוש ברוך הוא ברית עם משה רבינו ועם אבותינו, שאין י"ג מדות חוזרות ריקם, וכשהציבור מתקבצים, ומבקשים רחמים, ומכוונים את ליבם לאביהם שבשמים, ומתענים, ועושין צדקה, הקדוש ברוך הוא מרחם עליהם, ואינו מואס תפילתם. ולפיכך ביחידות כשאין מנין עשרה מישראל אין לאמרם, שהרי לא שייך כאן ענין הברית שכרת ה' עם ישראל. וכן כתבו עוד הרבה מהפוסקים, וכן כתב מרן בבית יוסף, שמנהג העולם כדברי רבינו נתן גאון שאין לומר י"ג מדות בלא עשרה.

אולם כתב מרן בשלחן ערוך, שגם יחיד רשאי לקרוא י"ג מדות בטעמי המקרא כקורא בתורה, שאין איסור לקרוא י"ג מדות אלא כשקורא אותם דרך תפילה ותחנונים, שאסור לעשות דברי תורה כתפילה, אבל אם קורא בטעמי המקרא, כמי שקורא בתורה, אין בכך כלום. ופסק כן על פי תשובת הרשב"א, שכתב שאין ליחיד לומר י"ג מדות דרך תפילה ובקשת רחמים, וכמו שכתוב בגמרא (ראש השנה יז:) שנתעטף הקדוש ברוך הוא כ"שליח ציבור" לפני משה, ואמר לו, כל זמן שישראל עושים לפני כסדר הזה, אני מוחל להם. אבל אם רוצה היחיד לאמרם כדרך שקורא בתורה דרך קריאה בעלמא, רשאי לעשות כן, וכן העלה להלכה ולמעשה מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל.

נמצינו למדים אם כן, לענין י"ג מדות המוזכרים בסליחות (וכן בנוסח התחנון שבכל יום, ובתפילות יום הכפורים), שאין לו למי שמתפלל ביחידות לאמרם. ורק אם יחפוץ בכך, הוא רשאי לאמרם בטעמי המקרא, כמי שקורא בתורה, שאז אין בכך איסור, וכמו שפסק מרן החיד"א בספר ברכי יוסף.

ולענין קטעי הסליחות שנתקנו לאמרם בלשון ארמית, כגון, רחמנא, דעני לעניי ענינן, מחי ומסי, וכיוצא באלו, גם כן מבואר בפוסקים שאין ליחיד לאמרם כלל. וכן פסק מרן הרב זצוק"ל בספרו חזון עובדיה (ימים נוראים עמ' יא). והטעם לזה, הוא מפני שבני ישראל כשהם בציבור, שכינה עמהם, ואז אין הם צריכים את עזרת מלאכי השרת כדי שתתקבל תפילתם, אבל אדם יחיד מישראל, אין השכינה עמו, וצריך הוא לעזרת מלאכי השרת כדי שתתקבל תפילתו, וכמו שמבואר במסכת שבת (יב:). והואיל ומלאכי השרת אינם מבינים לשון ארמית, אל לו ליחיד לבקש צרכיו בלשון ארמית, אלא הטוב מכולם שיבקש צרכיו בלשון הקודש. ובכלל זה שאל לו ליחיד לומר את קטעי הסליחות שבלשון ארמית, ורק בציבור כשיש שם מנין של עשרה מישראל, אז שכינה עמהם, ותפילתם נשמעת.

ולסיכום: מותר ליחיד או ליחידה לומר סליחות גם כשאין שם ציבור. אולם אין להם לומר נוסח י"ג מדות המוזכר בסליחות (ה' ה' אל רחום וחנון וכו'). וכן אין להם לומר את קטעי הסליחות שהם בשפה ארמית, כגון דעני לעניי וכדומה.

וה' יתברך ישמע תפילותינו ויענה לעתירתנו, וימלא משאלות לבנו לטובה לעבודתו.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

אם קריאת י״ג מידות בטעמים הוי כקורה בתורה מה העניין לאומרם? הרי כל עניין הי״ג מידות זה למחילה ולהשפעת מידת הרחמים ובזה לא משיגים את המטרה

ג' אלול תשפ"א / 11 באוגוסט 2021

נכון שאין זה כמו אמירה בציבור בתורת תפילה, אבל על כל פנים בכך שקורא עם טעמי המקרא, אומר את כל נוסח הסליחות בתורת תפילה, שאומר "כמו שהודעת וכו'" ויש המשך לדברים, והם מובנים, לא כאמירת י"ג מידות ממש, אבל נוסח תפילה בשלימותה בודאי שיש כאן. 

שלום רב. הרי יש דין שאומר, שאם אני לא יכול להתפלל במניין אני יכול לקום ולהתפלל בדיוק בשעה שבאותה בית כנסת מתפללים וזה יחשב לי כאילו התפללתי במניין. ואם כן, השאלה היא: אם אני לא יכול לומר סליחות במניין ואני כן שאני בעצם אומר את הסליחות בדיוק בשעה שהם באותה בית כנסת אומרים - אני יכול לומר גם את הקטעים שאמרנו בהלכה שאי אפשר לאומרם? תודה רבה!

ג' אלול תשפ"א / 11 באוגוסט 2021

אין קשר בין הדברים. מי שאינו יכול להתפלל במנין, יכוין לשעה שהציבור מתפללים, כדי שתפלתו תעלה עם תפילת הציבור, אבל אין זה תפילה בציבור ממש. ולכן גם כשאומר סליחות או קדושה, באותו זמן שהציבור מתפללים, אינו יכול לומר סליחות (י"ג מידות ורחמנא וכו'), כשם שאינו יכול לומר קדושה או קדיש או ברכו.   

שאלה כללית שתשובתה ארוכה, אך האם ניתן בקצרה לפרט מהם הדינים בנוגע לראש השנה שנחגג בבית, שלא במניין, בגלל הסגר הצפוי בחגים? לדוגמא, האם ניתן לתקוע בשופר ביחיד? האם חובה לתקוע בשופר ביחיד? האם משמיטים תפילות ביחיד? וכו'. תודה מראש, תבוא עליכם ברכה ותזכו לשנים רבות, נעימות וטובות.

י"ח אלול תש"פ / 7 בספטמבר 2020

לצערינו הרב יתכן והשאלה שלך רלוונטית להרבה מאד אנשים.

בראש השנה לא אומרים סליחות, ולכן יש להתפלל ביחיד את כל סדרי התפלות, בלי שום שינוי (כמובן בלי חזרת הש"ץ), וחובה לשמוע קול שופר. מי שיכול לתקוע בעצמו, מה טוב, ואם אינו יכול, חובה להערך לכך מראש, שיוכלו לשמוע קול שופר, ברחוב, או אצל השכנים וכדומה. וה' יתברך יסלק המגפה מעלינו, וישמע תפלותיכם, אמן. 

ממתי אומרים סליחות לפי אשכנזים? ט"ז אלול תשע"ח / 27 באוגוסט 2018

מנהג האשכנזים להתחיל לומר סליחות מליל ראשון (מוצאי שבת) שלפני ראש השנה, ואם חל ראש השנה ביום שני או ביום שלישי, מתחילים לומר סליחות מליל יום ראשון שבוע שלפניו. ולכן השנה, תשע"ח, שיחול יום ראש השנה ביום שני, יחלו האשכנזים באמירת הסליחות החל מליל יום ראשון כ"ב באלול, שהוא מוצאי שבת פרשת "כי תבא".

שאל את הרב