הלכה ליום ראשון י' סיון תשפ"ד 16 ביוני 2024              

תאריך ההלכה: י' סיון תשפ"ד 16 ביוני 2024

קטגוריה: נישואין


"כתובה"

שאלה: מה היא כתובה שכותבים בזמן הנישואים?

תשובה: ה"כתובה" היא שטר שנכתב לפני שנושא הבעל את האישה, ותוכנו הוא התחיבויות שונות מצד הבעל כלפי אשתו כפי שנבאר. ואסור לאדם לישא אישה בלי שיכתוב לה כתובה.

בכתובה, מתחייב הבעל לזון ולפרנס את אשתו. ולדאוג לה ללבוש ראוי בחורף ובקיץ (כדרך שמקובלת על פי כבודו וכבודה), וכן למנהג הספרדים, מתחייב הבעל בשבועה, שלא ישא אשה על אשתו.

עוד מתחייב הבעל בכתובה, שאם יגרש את אשתו, יתן לה סכום כסף חשוב הנקוב בכתובה, הבעל מוכרח להתחייב על הסכום הזה, כדי שלא יהיו הגירושין קלים בעיני הבעל. שאם לא היתה כתובה בין בני הזוג, הרי מיד לאחר הנשואין, אם יראה הבעל מעט קשיים בחייו עם אשתו, מיד יחפוץ להתגרש ממנה, ועל כל ריב ומדון שיצוצו ביניהם מיד יפנו לבית הדין לשם גירושין, במקום שינסו לפתור את הבעיה בדרכי שלום, ולהשיב את השכינה הקדושה לשרות ביניהם. לכן חובה על הבעל להתחייב לאשתו בכתובה, שאם יגרש אותה, יהיה עליו לשלם לה סכום חשוב הנקוב בכתובה.

בזמנינו, נהגו רבים, להוסיף על סכום הכתובה עוד סכום כסף, הנקרא "תוספת כתובה". וגם סכום זה משמעותו, שאם ירצה הבעל להגרש מאשתו, יהיה חייב לשלם לה את אות והסכום הנקוב בכתובה. ומעשים בכל יום בבתי הדין הרבניים, שכאשר מגיעים זוג לשם גירושין, וטענות הבעל אינן מספקות, אז בית הדין כופה את הבעל לשלם לאשה את כל סכום כתובתה, ורק אז מאשר בית הדין את הגירושין כדת וכדין.

ומכאן נלמד, אודות מה שמקובל בדורנו על ידי ארגונים שונים, המפרסמים שעל פי היהדות האשה היא קנויה לבעלה כשפחה, ועוד מחזקים טענתם הראיה שבכתובה נכתב שהאישה קנויה לבעל וכו', וכל דבריהם הבל, שהרי אדרבא בכתובה לא נכתבים אלא חיובי הבעל לאשתו, ואילו התחייבויות האשה לבעל כלל לא מופיעות בכתובה, ובודאי שעל פי התורה האישה אינה שייכת לבעלה כמו שפחה, ותורתנו הקדושה והנצחית נכתבה על ידי ה' יתברך, בורא האיש והאשה, והוא שברא גם את טבע האיש ואת טבע האישה, ועל ידי נביאיו וחכמי תורתו הדריכנו איך יהיה יחס האיש לאשתו, ואיך הוא יחס אישה לבעלה, וכך היא דרכם של ישראל קדושים שזוכים בזה לאושר בעולם הזה, ולרב טוב לעולם הבא.

ובזמנינו בעוונות הרבים ישנם ארגונים שמדפיסים כתובות חדשות, ובהם חיובים הדדיים בין האיש לאשה, ויש לדעת כי על פי רוב כתובותיהם פסולות לגמרי, והם עוקרים את כל כוונת הכתובה המקורית, שהיא התחייבות מצד הבעל לאשה כאמור, ובעבור בצע כסף, וטענות של שקר וכזב מתוך שנאתם לדת ישראל המקורית, עוקרים את כל הקדוש והיקר לנו, ומסיתים המון זוגות להנשא שלא על פי דרכי התורה המקוריים, ואין תקווה לאחריתם. ולמזהיר ולנזהר, שלומים יתן ה', כמי נהר.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >