תאריך ההלכה: 15 Shevat 5780 10 février 2020
לשאלת רבים, האם מותר לישא אשה או להנשא לאיש בימי בין המצרים?
יש נוהגים שלא לערוך נשואין כלל, מיום י"ז בתמוז, ועד תשעה באב, שהם ימי "בין המצרים" כמו שביארנו כבר. וכן היה המנהג במדינות אשכנז.
ומנהג הספרדים בעיר הקודש ירושלים תבנה ותכונן, להתיר עריכת נשואין בימים אלה, עד ליום ראש חודש אב. אבל מאחר יום ראש חודש אב, אף על פי שמעיקר הדין יש להקל בזה לאדם שעדיין לא קיים מצות פריה ורביה, מכל מקום, נהגו שלא לערוך נשואין בימים אלה, מפני שאין זה סימן טוב, לערוך שמחה בימים שכל כלל ישראל שרויים באבל כבד.
וכאשר נתמנה מרן הרב שליט"א למשרת הרב הראשי לתל אביב, בשנת התשכ"ט (1969), נהגו בכל ערי ישראל, על פי הוראת גדולי הרבנים האשכנזים, שלא היו רושמים לנשואין זוג המבקש להנשא בימי בין המצרים. וכאשר נתמנה הרה"ג רבי יעקב משה טולדאנו לכהן במשרת הרב הראשי לתל אביב, ניסה לבטל את הנוהל שלא רושמים לנשואין זוגות הבאים להנשא בימים אלה, אולם לא היה יכול להרים ראשו ולבטל המנהג, נגד הוראת הרב הראשי האשכנזי, הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן, כי בכל ערי הארץ, היו הרבנים הספרדים כפופים בכל הוראותיהם הציבוריות לרבנים האשכנזים הנכבדים מהם. עד שעלה לגדולה מרן הרב שליט"א, והודיע בצורה חד משמעית, כי הוא אינו ממונה בתור "זכר" למנהגי הספרדים בלבד, ומעתה ואילך הוא דורש בתוקף לשנות את תקנות הרבנות הראשית, ולתקן שכל זוג ספרדי המבקש להנשא בימי בין המצרים, יאפשרו לו להרשם לנשואין כדת וכהלכה. ותהלות לאל עליון, שעלה בידו לבטל המנהג שנהגו עד אז נגד ההלכה. ואף אז, קמו כנגדו מקצת רבנים ספרדים, שבשם "אחדות העם" ועוד נימוקים שונים, דרשו לכופף את מנהגינו למנהגי האשכנזים, והרב מרן שליט"א, לא שמע לעצתם, כי כך דרכה של תורה, שלכל עדה בישראל המנהגים שלה, ואין להשוות את המנהגים על ידי כפיפות קומה למנהגי עדה אחרת. וכל המשנה ממנהג שנהגו הספרדים בירושלים במשך דורי דורות, ידו על התחתונה, כי בביטול הנשואין, ובדחיית נשואין, גורמים רעה גדולה לעולם.
וכאן המקום לציין זאת, שלא רק מנהג זה היה מתבטל לגמרי אילו לא היה מרן שליט"א עומד בעוז על מנת להחזיר העטרה ליושנה, אלא בכל מנהגי הספרדים, ובכל הוראותיהם שהם כפופים אחר הוראות מרן השלחן ערוך, לולי שמרן הרב שליט"א נלחם מלחמתה של תורה, ובכחו ובגדולתו הבלתי ניתנת להכחשה, החזיר העטרה ליושנה, שהספרדים פוסקים על פי דרכם, להחמיר ולהקל, בודאי היו נשכחות לגמרי ההלכות והמנהגים של הספרדים, לכל תפוצותיהם, בבליים ומרוקאים ותימנים וכן כל השאר. כי בעזרת כחו הגדול של הרב, הושווה מעמד הרב האשכנזי למעמד הרב הספרדי. שאם עד אז היה קרוי הרב האשכנזי "ראש הרבנים לישראל", ואילו הרב הספרדי היה נקרא "הרב הראשי לישראל", הרי שמאז שעלה מרן לגדולה, ונעשה ראשון לציון ורב ראשי לישראל, לא העיז שום אדם להכתיר את הרב הספרדי בתואר נמוך מזה של האשכנזי.
וכן מיני אז שנתפרסמו הוראות מרן הרב שליט"א, יודעים כל רבני האשכנזים, שכאשר מגיע אליהם שואל, והוא מבני ספרד, הם מבררים היטב את הדין להורות לו על פי דרכם של בני ספרד. ואילו קודם לכן, היו מורים לו בפשיטות להקל ולהחמיר על פי הוראותיהם ומנהגי האשכנזים, כאשר מעידים על זה רבים וטובים.
אף על פי שנהגו שלא לערוך נשואין אחר יום ראש חודש אב, וכן נהגו האשכנזים בכל ימי בין המצרים, מכל מקום, אדם שגירש את אשתו, וכעת נכנסו מתווכי שלום ביניהם והסכימו שניהם לחזור זה לזו, מותר לערוך להם את הנשואין אפילו אחר יום ראש חודש אב, משום שאין זו שמחה גדולה כל כך, ואדרבה, לעתים מחמת עיכוב הנשואין עלול השלום השורר בינהם להתפוגג, ויתבטל כל ענין הנשואין.
