הלכה ליום רביעי כ"ב אב תש"פ 12 באוגוסט 2020              

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ר״י מרקו יצחק הכהן בן דולי דנדונה זצ״ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

רוני כהן

תאריך ההלכה: כ"ב אב תש"פ 12 באוגוסט 2020

קטגוריה: ברכות


ברכת הגומל לחולה - קורונה

שאלה: מי שהיה חולה בקורונה, ולא היה בכלל סכנה ממש, רק נחלה עד שנאלץ לשכב במטה, האם צריך לברך הגומל? ומה הדין אם חלה בקורונה אך לא הרגיש תסמינים?

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי, כי ארבעה חייבים בברכת הגומל, ואלו הם: יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא. וסימן לדבר (לזכרון אלו הארבעה), וכל החיי"ם יודוך סלה. ראשי תיבות, ח'בוש, י'ם, י'סורין, מ'דבר. וחבוש הוא החבוש בבית באסורין ויצא משם, ים אלו יורדי הים באניות ששבו, יסורין הם הייסורים שבאו על החולה שנתרפא, ומדבר אלו הולכי המדברות שבאו אל עיר מושב.

ובענין מה שכתבנו שחולה שנתרפא צריך לברך הגומל, כתב הרמב"ן בספר תורת האדם, "לענין ברכת הגומל לחולה שנתרפא, לאו דוקא בחולה שיש בו סכנה, אלא כל שעלה למיטה, צריך להודות בברכת הגומל, שכל שעלה למיטה דומה למי שהעלוהו לגרדום לידון, שצריך פרקליטים (סנגורים) גדולים להנצל, וברחמי הקדוש ברוך הוא הזמין לו פרקליטים טובים על ידי מצות ומעשים טובים שעשה". עד כאן.

וכיוצא בזה כתב הרשב"א בתשובה, ועוד מרבותינו הראשונים. ורבינו המאירי הביא את דעת האומרים שאין צריך לברך הגומל אלא חולה שיש בו סכנה, וכתב, ואין אני מודה בכך, אלא כל שעלה למיטה וירד מברך הגומל, שהרי הוא כמי שהעלוהו לגרדום לידון.

ולענין מעשה פסק מרן השלחן ערוך (סימן ריט סעיף ח): על כל חולי צריך לברך הגומל, אפילו אינו חולי של סכנה, אלא כל שעלה למיטה וירד, מפני שדומה כמי שהעלוהו לגרדום. והרמ"א בהגה כתב, ויש אומרים שאינו מברך אלא על חולי שיש בו סכנה כגון מכה של חלל, וכן נוהגים באשכנז. עד כאן. ובאמת שאף למנהג האשכנזים, יש אומרים שעל כל חולי שנאלץ לשכב במטה, צריך לברך הגומל.

והמנהג פשוט אצל הספרדים ובני עדות המזרח לברך הגומל על כל חולי אף על פי שאין בו סכנה, ובלבד שהיה מרותק למטה בחוליו.

לכן לענין השאלה, מי שחלה בקורונה בצורה רצינית, עד כדי כך שהיה שוכב במיטה, כאשר יבריא בחוליו, עליו לברך ברכת הגומל בפני עשרה בני אדם מישראל. אבל אם חלה באופן שלא הרגיש כלל בתסמיני המחלה, אינו רשאי לברך ברכת הגומל, כי על ענין כמו זה לא תיקנו רבותינו ברכה. אולם, "טוב להודות לה'", ויודה בפיו בפרקי תהלים וכדומה. אך לא בברכה ממש.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

אדם שחולה בשפעת וכדו', אמנם צריך לנוח במיטה, אבל הוא גם מתהלך בביתו ואינו מרותק למיטה, האם גם בכהאי גוונא צריך לברך? י"ט אב תשע"ו / 23 באוגוסט 2016

על מיחושים בלבד, כמו כאבי ראש וצינון, אין לברך. אבל חולה שפעת באופן רציני, שהוא מרותק למיטתו, וקשה לו מאד לקום ממטתו, והוא סובל מחום גבוה וכדומה, בודאי שהוא בכלל חולה שנתרפא שמברך הגומל. 

מה הכוונה שחולה שעלה למיטה האם יש זמן מסויים שצריך להיות מרותק למיטה?.
ומה אם היה צריך להתאשפז בבית חולים האם יש זמן שצריך להיות מאושפז על מנת לברך הגומל? ב' אדר תשע"א / 6 בפברואר 2011

שלום רב!
כל שהוצרך לשכב במטה זמן מה מחמת חוליו, צרך לברך הגומל. ואם היה מאושפז מחמת חולי, והיה שוכב במטה, צריך לברך הגומל.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאלה לי לגבי ההלכה לגבי ברכת הגומל לחולה שקם ממיטתו.
מה לגבי אדם עם מחלה חשוכת מרפה (שאיננה סופנית), כגון מחלות מפרקים ושרירים כרוניים וכד', אשר מדי פעם מתפרצת ומדי פעם שוכחת
אבל כל הזמן קיימת. האם יש לברך הגומל בכל פעם שקם או שבעצם הוא פטור כי לא ירפא לעולם?  ב' אדר תשע"א / 6 בפברואר 2011

שלום רב!
העברנו את שאלתך למרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף שליט"א, והשיב שעליו לברך בכל פעם שהבריא מעט, שהיה שוכב ואחר כך שוב יכול לקום, אף על פי שלא נתרפא לגמרי.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב