הלכה ליום שני ב' תמוז תש"ע 14 ביוני 2010              

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לחנה בת אסתר

הוקדש על ידי

פלוני

תאריך ההלכה: ב' תמוז תש"ע 14 ביוני 2010

קטגוריה: כללי


בדיקת אולטרא סאונד לאשת כהן מעוברת

שאלה מאשת כהן: אני נשואה לכהן, ולאחרונה נתבשרנו שאני מעוברת (בהריון). האם מותר לי להכנס עם העובר שבבטני לבית החולים לצורך בדיקות רפואיות?

תשובה: שורש השאלה, לפי מה שנאמר בתורה, "אמור אל הכהנים ואמרת אליהם, לנפש לא יטמא בעמיו". מכאן שהכהנים (הזכרים) מוזהרים שלא להטמא למת. וכשם שאסור לכהן לגעת במת, כך אסור לו הכנס לאהל (או בית) שהמת בתוכו. ומאחר שכך, אסור לכהנים להכנס שלא לצורך לבית החולים, בשעה שיש שם מת, מאחר שהם נטמאים בטומאת מת האסורה עליהם מן התורה.

ומעתה נראה לכאורה, שכשם שאסור לכהן להכנס לבית חולים, כמו כן אשה מעוברת, שבבטנה עובַר כהן, אסור לה להכנס לבית שנמצא שם  מת, בכדי שלא לגרום לטומאה לכהן שבבטנה. ומכאן שאסור לה לכאורה להכנס לבית החולים.

אולם כתב רבינו "הרוקח" (סימן שטו), וזו לשונו: אשת כהן מעוברת, מותר לה להכנס לאהל המת, משום דספק ספקא הוא (משום שיש שני ספקות להתיר את הדבר), שמא נפל הוא (כלומר, שמא אותו העובר שבבטנה, לא עתיד לחיות כלל) ושמא נקבה היא, (ולנקבה בת כהן אין איסור להטמא למת).

ומכאן שמותר לאשת כהן להכנס לבית החולים עם העובר שבבטנה ללא חשש. שהרי מירב הסיכויים שאין זה בן כהן האסור בטומאת מת, שהרי מקצת מהעוברים אינם מגיעים כלל לסיום ההריון. ומאלו הנותרים, יש כחמישים אחוזים של בנות. ולכן אין בדבר איסור כלל. שכן פחות מחמישים אחוזים מהעוברים הם בנים חיים.

ומעתה עלינו לדון, האם יש לייעץ לאשת כהן מעוברת, שלא תערוך בדיקת אולטרא סאונד לדעת את מין העובר. מכיון שכל ההיתר להכנס לבית החולים, נשען על כך שמחצית מהנולדים הן בנות. ואילו יתברר באמצעות בדיקת האולטרא סאונד שהעובר שבבטנה הוא בן, נמצא שאין כאן ספק ברור שמא הוא בת, ולא ניתן יהיה להקל להכנס לבית חולים שלא לצורך.

ואף שכמה מרבותינו הפוסקים כתבו, שגם בלי הספק שמא בת היא, יש להקל מעיקר הדין לאמו של הכהן להכנס לאהל שיש בו מת. ולכן, במקרה שכבר הלכה האשה ועשתה אולטרא סאונד, יש מקום להקל שתכנס למקום שיש שם מת, אף על פי שקרוב לודאי שהעובר שבבטנה הוא בן. וכן הורה הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל. שבפרט לפי מה שנודע, שבדיקת האולטרא סאונד אינה מבררת בבירור גמור את מינו של העובר, יש מקום לתלות עדיין שמא העובר הוא בת. ולכן בדיעבד, מותרת להכנס לבית חולים אף עם נעשתה הבדיקה. אולם למעשה אף הוא לא כתב להקל בדבר, אלא דוקא בשעה שהאשה עצמה צריכה ללכת לבית חולים לצורך לידתה. שמכיון שהיא מעונינת דוקא בבית חולים מסויים, אין עליה חיוב ללכת לבית חולים שאין בו טומאת מת (כגון בתי חולים ליולדות, שלא מצוייה שם טומאת מת), אלא היא רשאית ללכת לכל בית חולים שתרצה, משום פיקוח נפש.

ועל כן לכתחילה, נכון לייעץ לאשת כהן מעוברת, שלא תעשה בדיקה לדעת את מינו של העובר, בכדי שלא תכנס לחשש איסור של כניסה לאהל המת, בפרט אם תרצה להכנס לבית חולים שלא לצורך כל כך, כגון לבקר את חברתה וכדומה, שקשה להקל בדבר כאשר מין העובר ידוע.

ולכן לסיכום: אשת כהן מעוברת, מותר לה להכנס למקום שיש בו מת. ולכן מותר לה להכנס לבית חולים, אפילו שלא לצורך. ונכון לייעץ לאשת כהן שלא תערוך בדיקה לדעת את מינו של העובר שלה, בכדי שלא לבא לידי חשש איסור. והרי זה כמבואר.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי תשובה כבודו על אשת כהן וכניסה לאוהל מת בהריון. פשוט במשנה אהילות פרק ז, בתוספתא אהילות ח ח בחסדי דוד שם, ברמבם טומאת מת כה יא, שעובר נחשב בלוע ולא נטמא ואין על זה שום חולקמוסו משנה פסוקה. ומה שכתב ברוקח שהובא בבח ובשך, עיין בפתחי תשובה שם שהקשו עליו ותירצו שהרוקח מיירי שכבר עומדת ללדת ויש חשש שמא יצא לרגע ויטמא או משהו כזה אבל כל עוד העובר ברחם לא נטמא באוהל. לפי האמור אפילו יודעת שבודאי יש לה בן יכולה אפילו להיכנס לאוהל מת ממש והולד לא צריך אפילו הזאה (כל עוד לא נטמא בחרב כחלל אחרי הלידה למאן דאמר שחרב מצריך הזאה)

כ"ה אדר תשפ"ג / 18 במרץ 2023

זו קושיא ותיקה, שדיברו בה כל הפוסקים, והתירוץ שכתבת מקורו בהרדב"ז, ומרן החיד"א בברכי יוסף סי' שמג כתב, שאין זו טהרה בלועה, כיון שעובר ירך אמו, ודינו ככל דיני אמו, שאם היא נטמאת גם הוא נטמא, ויש בזה הרבה משא ומתן, תוכל לעיין בספר חזון עובדיה אבלות ח"ב עמוד סה. תבורך מפי עליון,  

לא זכיתי להבין את  הבעיה בנידון ההלכה הנוכחית. וכי עובר במעי אמו חייב במצוות?
והלא החיוב על הכהן שלא להטמא חל עליו מגיל מצוות - מדאורייתא, ומדרבנן מגיל חינוך.
אבל פחות מגיל חינוך אינו חייב כלל במצוות. וכי אנו מחייבים תינוק לברך לפני שיונק משדי אמו? וק"ו כשעדיין לא נולד, איזו שייכות יש לו במצוות? לכן לא זכיתי להבין מדוע נחת "הרוקח" לס"ס?
(ואגב, לשיטתיה, מדוע לא נצרף גם ספק שמא אין כרגע טמאת בבית החולים?)

ב' תמוז תש"ע / 14 ביוני 2010

שלום רב!

לכל הדעות, אפילו עובר שהוא במעי אמו, אם הוא כהן, יש איסור על כל אחד מישראל שלא להכניסו לטומאת מת ולחלל את קדושתו. רק נחלקו הפוסקים אם יש חיוב להפריש את הכהן הקטן מן הטומאה, שדעת הרמב"ם שאין חיוב להפרישו, אלא אם יש כאן דין חינוך.

ולענין מה שכתבתם שיש לצרף לזה ספק שמא אין כלל טומאה בבית החולים. הנה עיקר דברינו הם להכנס לבית חולים כאשר ידוע בודאות שיש שם מת. ומלבד זה, דעת רוב הפוסקים, שמי שהוא במצב של מוות של גזע המוח, אסור לכהן להטמא לו, ואם כן, אין ספק כלל, שבכל מרכזי הרפואה הגדולים, תמיד יש אדם כזה שיש אצלו פגיעה ממשית בגזע המוח. וכמו שביארנו כל זה במקום אחר.

בברכת התורה,
הלכה יומית.