הלכה ליום ראשון כ"ב טבת תשפ"ו 11 בינואר 2026              

בשבוע שעבר, דברנו על אדם ששכח להתפלל תפילה אחת, שהדין הוא שאדם זה צריך להשלים את אותה התפילה שלא התפלל, על ידי שבתפילה שאחריה יתפלל פעמיים תפילת שמונה עשרה, הראשונה לשם תפילת חובה, והשנייה לשם תפילת תשלומין.

ביטול תפילה
אסור לאדם לבטל תפילה מפני הפסד ממון, כגון שהוא טרוד בעסקיו, ורואה שאם יעזוב את עסקיו לצורך תפילה יפסיד ממון, חייב לעזוב את עסקיו ולהתפלל, כדי שלא יעבור זמן אותה תפילה, ואז נמצא שהפסיד תפילה, שזו אבידה גדולה.

ומכל מקום, מי שהפסיד תפילה אחת מפני שהיה טרוד בעסקיו וחשש מהפסד ממון, יש לו תשלומין בתפילה הסמוכה לה, שדין אדם זה, אינו כדינו אדם שבמזיד, בכוונה ובשאט נפש ביטל תפילה אחת, ואף שבודאי לא טוב עשה, מכל מקום יש לו תשלומין. וכתב מרן רבינו זצ"ל, שלכתחילה ראוי שיעשה תנאי של נדבה, דהיינו שיאמר: "אם אני חייב לחזור, תהא תפילה זו תפילת חובה, ואם איני חייב לחזור, תהא זו תפילת נדבה".

תנאי בשבת
ביום שבת אין לעשות תנאי של נדבה, משום שביום שבת אין תפילת נדבה כלל, ולפיכך בהרבה מקומות שכתבו הפוסקים לחזור ולהתפלל ולעשות תנאי נדבה, אם המדובר הוא ביום שבת, אין לחזור ולהתפלל כלל, משום שהדבר בספק, ותנאי נדבה אי אפשר לעשות בשבת, אך בדין האמור של אדם שהפסיד תפילה מפני חשש הפסד ממון, ישנה הכרעה ברורה בדברי הפוסקים, שאדם זה יכול וחייב לחזור ולהתפלל תפילת תשלומין, ורק מהיות טוב כתב מרן הרב זצ"ל לעשות תנאי של נדבה.

ולכן אם אדם הפסיד תפילת מנחה של ערב שבת, מחמת חשש הפסד ממון, צריך לחזור ולהתפלל פעמיים תפילת העמידה של ערבית של ליל שבת, כדי להשלים תפילתו, ואף על פי שאינו יכול לעשות תנאי נדבה שהרי הוא עומד בליל שבת, מכל מקום כיון שהסכמת רוב מוחלט של הפוסקים שאדם זה צריך להתפלל תפילת תשלומין, יכול לסמוך עליהם להתפלל תפילת תשלומין אף בלא תנאי.

מי שלא היה יכול להתפלל בשום אופן
אם לא התפלל תפילה אחת מפני אונס גמור, כגון שהיה במקום שאינו נקי ולא יכל לצאת משם, או שהיה חולה, וכיוצא בזה, יש אומרים שכיון שהיה אנוס, והקדוש ברוך הוא פטר אותו מן התפילה, אינו צריך להתפלל תפילת תשלומין, ויש חולקים. וכן דעת מרן השולחן ערוך, שאפילו מי שביטל תפילה אחת באונס גמור, מתפלל תפילת תשלומין. ומכל מקום כיון שיש בזה מחלוקת הפוסקים, טוב שיעשה תנאי של נדבה כנ"ל. ובשבת ויום טוב שאין מתפללין על ידי תנאי של נדבה, חוזר ומתפלל בלא תנאי של נדבה (וכפי שנתבאר לגבי מי שהפסיד תפילה מחמת חשש הפסד ממון).