השאלה נשאלת בתגובה להלכה:
קדיש – השיק שהגיע מן השמים
שאלה: האם אפשר לומר קדיש על אדם אחר, שאינו קרוב משפחה?
תשובה: אמירת הקדיש, יש בה מעלה עצומה לעלוי נשמת הנפטרים, בפרט כאשר אומר אותה בנו של הנפטר. אולם למעשה כתבו הפוסקים, שגם אם אדם אחר אומר קדיש, והוא מתכוין לעלוי נשמת הנפטר, יש בזה תועלת גדולה לעלוי נשמתו. ויתירה מזו כתב הגאון רבי חיים פלאג'י (בשו"ת חיים ביד סימן קיד), ששמע מפי זקנו הגאון בעל חקרי לב, שמה שנהגו שהרב אומר קדיש לפני עלינו לשבח, הוא מפני שבאמירת הקדיש יש תועלת לנשמת המתים להצילם מגהינם ולהעלותם לגן עדן, והרי יש כמה וכמה מתים שלא זכו לבנים שיאמרו קדיש עליהם, לכן תיקנו שהרב מורה הצדק יאמר קדיש לעלוי נשמתם. והביאו מרן רבינו זצ"ל בספרו חזון עובדיה (הלכות אבלות חלק ראשון).
ומעשה אמיתי שהיה בענין זה בעיר פרשבורג שבהונגריה, היה מספרו הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, והוא היה מפורסם אצל עולי הונגריה בירושלים בדור שלפנינו:
בעיר פרשבורג, חיו זוג, נכבדים ובעלי ממון רב. מלבד כל הצדקות שהיו מפזרים לצדקה, דאגו להעביר תשלום מיוחד לישיבת פרשבורג, כדי שכמה מן הבחורים יאמרו קדיש לעלוי נשמתם של מתי ישראל שאין מי שיאמר קדיש עבורם.
לימים, נפטר אותו אדם נכבד, ורעייתו נותרה לבדה. היא לא הצליחה לנהל את העסקים לבדה, עד שכל עסקיה ירדו לטמיון. היתה האשה עניה גלמודה ומסכנה, כשהיא מתגוררת בקושי עם בנותיה שכבר בגרו, ולא היה לה אפילו מעט ממון כדי שתוכל להשיאן בצורה כלשהי.
אך נושא אחד כאב לה מאד מאד. ענין הקדיש. היא ידעה תמיד, שלאותם אנשים ישנה תקוה טובה, שמישהו בעולם יזכור את נשמותיהם ויאמר קדיש לעלוי נשמתם, אך כעת, משחדלה לשלם לבני הישיבה, פסק גם ענין אמירת הקדיש. לכן אזרה אומץ, עלתה למשרד הישיבה, וביקשה מראשי הישיבה, להמשיך בהסדר שהיה עד היום, כשהיא מתחייבת, שבעזרת ה' כשירחיב ה' את גבולה, היא תשלם את כל ההתחיבויות כלפי בני הישיבה שאומרים קדיש. מנהלי הישיבה הסכימו לבקשתה.
כשיצאה מהישיבה, דמעות עמדו בלחייה, לפתע, ראתה אדם זקן. פנה אליה אותו אדם, ושאל, מה לך שאת עצובה? החל להכנס עמה בדברים, ובמרירותה, סיפרה לו את קורותיה, ובדמעות סיפרה על מצבן העגום של בנותיה, שאינן יכולות להנשא לאנשים.
שאל אותה הזקן, לכמה כסף את זקוקה כדי להשיא את בנותייך? נקבה האשה בסכום גבוה, לו היא זקוקה לשם נשואי בנותיה. השיב לה הזקן, אני אתן לך, אך כשאני רושם שיק גדול כל כך, צריך לשם כך עדים נאמנים, שיעידו על כך שנתתי לך את השיק. עלה בעצמו לישיבה, קרא לשני בחורים, ובפניהם חתם על השיק. התפלאה האשה, הודתה לזקן, והלכה לביתה.
למחרת, פנתה האשה לבנק, על מנת לפדות את השיק. מכיון שהיה מדובר בסכום עצום, קראו הפקידים למנהל הסניף, שיראה שהכל נעשה כשורה. בראותו את השיק, מיד נפל כשהוא מתעלף על הארץ. שפכו מים על פניו, עד שהתעורר, שאל את האשה, מי נתן לך את השיק? השיבה לו, אדם זקן שפגש אותי אמש ברחוב.
נכנס המנהל לחדרו, וחזר עם תמונה. שאל את האשה, האם זהו האדם שנתן לך את השיק? השיבה האשה בחיוב. בהחלט, זהו האדם שנתן לי את השיק! זעק המנהל ואמר לכל עובדי הבנק, זה האיש, הוא אבי, שנפטר מזמן מן העולם, והוא בא אלי בחלומי הלילה, ואמר לי, שאין לו מנוחה בעולם העליון, כיון שאני, בנו, נשאתי גויה לאשה, וכמובן שגם איני אומר קדיש, ולא היה לו שקט, עד שבאה אשה אחת, ודאגה שיאמרו קדיש לעלוי נשמתו. לכן, המשיך אבי ואמר, קום מהר, ותפרע את החובה של אותה אשה. ומיד נתן מנהל הסניף על חשבונו את כל הסכום שהיה נקוב בשיק, ושלום על ישראל.
למדנו עד היכן הדברים מגיעים, וכמה שכר טוב יש בשמים, למי שכן זוכה להניח אחריו בנים ובנות, שממשיכים את השושלת המפוארה של כנסת ישראל.
