הלכה ליום ראשון ו' תשרי תשפ"ב 12 בספטמבר 2021

ההלכה מוקדשת להצלחת

כל עם ישראל

הוקדש על ידי

פלוני

מצות אכילת כזית בסוכה בלילה הראשון ודין מצטער מן הסוכה

- - - - - - - - - - 

בשעה טובה, האיר וזרח הספר שרבים מצפים לאורו, "אביר הרועים - בית מידות",
שהוא כרך גדול אודות מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל ודרכו בקודש, מאת נכדו חביבו הרה"ג רבי יעקב ששון שליט"א, עורך ההלכה יומית, שזכה ללמוד אצל מרן זצ"ל ולחסות בצילו במשך שנים רבות.
ספר זה עומד בפני עצמו, ומדובר בו בעיקר על מדותיו הטובות של מרן זצ"ל, השגתו בתורה, דרכו בקודש, ותולדות חייו במשך שנים ארוכות, ובראשו הסכמת מרן זצ"ל למחבר הספר.
ניתן להשיג כעת לפרטים לחץ כאן

הספר מומלץ מאד לקראת החגים אשר לפנינו, ויתן שמחה בלב כל קורא.
תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

- - - - - - - - - - 

בהלכה הקודמת ביארנו, כי בכל ימי חג הסוכות, אין לאכול סעודה מחוץ לסוכה.

ויש לדעת, כי סגולת מצות הסוכה, להגן על האדם בעת צרתו, כמו שאמרו בזוהר הקדוש (פרשת תצוה).

מצות אכילת כזית בסוכה
מצות עשה מן התורה לאכול כזית פת (כלומר, קרוב לשלושים גרם פת לחם) בסוכה בלילה הראשון של חג הסוכות, כשם שחייבים לאכול כזית מצה בליל פסח. (ולמדו זאת רבותינו ממדרש הפסוקים במסכת סוכה דף כז.). וצריך לאכול את כזית הפת שבסוכה תוך ארבע או חמש דקות. ובדיעבד, אם אכלו בתוך שיעור שבע וחצי דקות, יצא ידי חובה.
וביאור הדברים, משום שכל אכילה שאין בה שיעור כזית, אינה נחשבת "אכילה" לענין קיום המצוות. וכן לא מצטרפות האכילות זו לזו, אלא אם אכלן בתוך שיעור של ארבע או חמש דקות (לכתחילה). ואם יאכל כעת פירור אחד, ואחר כשעה פירור נוסף, וכן על זה הדרך, אין אנו אומרים שאכל כזית, אלא נחשב הדבר כמו שלא אכל בכלל.
לכתחילה, נכון לצאת ידי חובת כל הדעות, ולאכול בסוכה פת בשיעור "כביצה", שהוא שיעור של כששים גרם בתוך שמונה דקות. (חזון עובדיה, עמוד קיד).

דין המצטער
נאמר בתורה "בסוכות תשבו שבעת ימים", ודרשו רבותינו "תשבו" - כעין תדורו, כלומר, שלא חייבה התורה לאכול בסוכה אלא כדרך שאדם עושה בביתו. לפיכך, אם ירדו גשמים בסוכה, או שכבה האור בסוכה ויש שם חושך, או שיש בסוכה זבובים ויתושים המטרידים את האדם, או שנושבת שם רוח, או שיש שם ריח רע וכדומה, פטור מלאכול בסוכה. שכל המצטער מן הסוכה, פטור מלשבת בה. ולדעת רבינו הרמב"ם ועוד רבים מרבותינו הראשונים, כלל זה שייך אפילו בלילה הראשון של חג הסוכות, ואף על פי שאז יש מצות עשה מן התורה לאכול כזית פת בסוכה, מכל מקום המצטער פטור מן הסוכה. ואף על פי שבשאר מצוות התורה אדם מחוייב אפילו אם הוא מצטער מן המצוה, אין הדבר כן במצוות סוכה, הואיל ויש תנאי בחיוב המצווה, שתהיה הישיבה בסוכה כדוגמת צורת המגורים של האדם בביתו, ועל כן, כל שמצטער לשבת בסוכה, פטור ממצוה זו. אולם לדעת רבינו הרא"ש ועוד, בלילה הראשון של חג הסוכות חייב לשבת בסוכה אף אם הוא מצטער מחמת הישיבה שם. ומרן השלחן ערוך פסק להקל בזה כדעת הרמב"ם, שבכל מקרה של צער מן הסוכה פטור ממנה אף בלילה הראשון. ואף מי שרוצה להחמיר לשבת בסוכה גם כשיורדים גשמים, לא יברך ברכת "לישב בסוכה" משום שלדעת מרן היא ברכה לבטלה, הואיל והוא פטור ממצות סוכה.

לבישת בגד חם
כתב רבינו החפץ חיים בספר משנה ברורה, שבימים שיש בהם קור וצינה, יש לו לאדם ללבוש בגדים חמים ולאכול בסוכה. ולא יפטור את עצמו ויפסיד את המצווה לחינם. והוסיף על זה מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, שיש להקפיד על כך מאד שילבש בגדים מחממים היטב בסוכה, משום שאם הוא מצטער מן הקור, הרי הוא פטור מן הסוכה, ומברך "לישב בסוכה" לבטלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם את שיעור כזית הראשון, אפשר לאכול עם סלטים, או שחייב לאכול אותו כזית פת לבד, כמו עם המצה? י"ז אלול תשע"ב / 4 בספטמבר 2012

מן הדין מותר לאכלו עם סלטים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה