הדפס הדפס סופגניות ועוגות מקמח מצה הודעה חשובה לקוראי ההלכה היומית - ברצונינו להביא לידיעת הציבור לצורך הסרת מכשול, כי דעתו של מרן הרב שליט"א בענין תרומת אברים, לא השתנתה כלל מנוסח הפסק שחתם עליו בשנת תשכ"ז, כי אין להתיר השתלת אברים מן המת, (וכל שכן מן המת מוות מוחי), אלא במקרה של פיקוח נפש מיידי, ועל פי הוראת גדולי הדור לכל מקרה לגופו. וכן נמסר לנו מפי הגאון הראשון לציון רבי שלמה משה עמאר שליט"א. וכל מה שנתפרסם בימים אלו בתקשורת כאילו יש שינוי בעמדת הרבנים בנושא זה, אינו נכון כלל. וכמו כן דעת מרן הרב שליט"א, כי אין לחתום על כרטיס תרומת אברים (אדי) בשום אופן. ושומע לנו ישכון בטח. וה' יגדור פרצות עמו ישראל. ישנם פוסקים (הגאון רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא, ועיין משנה ברורה סימן תנ"ח סק"ד) שסוברים, שאסור לשרות מצה שאפויה כבר בתוך מים, משום שהם חוששים שמא נשאר גרגר קמח שלא נאפה, וקמח שלא נאפה שבא במגע עם מים מחמיץ.אך רוב הפוסקים סוברים שמותר לאכול מצה שרויה בפסח לכתחילה, וכן אנו נוקטים בלי שום חשש.ולפיכך נראה שמותר גם לערב בפסח "קמח מצה" (דהיינו קמח שעושים ממצות טחונות) עם מים ולעשות ממנו סופגניות ועוגות, שהרי קמח אפוי שוב אינו מחמיץ.אך אחד מגאוני ספרד, רבי חיים בנבנישתי, כתב בספרו "כנסת הגדולה", שיש לאסור לעשות בפסח עוגות מקמח מצה, משום "מראית עין" שאנשים יראו עוגות כאלו, ויחשבו שהם עשויות מקמח רגיל, ויחשבו שמותר לעשות בפסח עוגות מקמח רגיל.אבל "הפרי חדש" (הגאון רבי חזקיה די סילווא תי"ט – תנ"ח) כתב להקל בזה. וכן כתב הגאון רבי יצחק טייב זצ"ל (מגדולי חכמי תונס) ב"ערך השולחן" (סימן תס"א סק"ג) לחלוק על "הכנסת הגדולה", משום שלא מצאנו שחכמי הגמרא חששו חשש כזה, שיבואו לטעות כל כך באופן כזה, ואנחנו אין לנו לגזור גזירות מדעתינו, וכן כתבו עוד הרבה פוסקים.
"זכר למחצית השקל" התשפ"ו מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי...... לקריאת ההלכה
שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח? תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר...... לקריאת ההלכה
ימי ספירת העומר ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי...... לקריאת ההלכה
תפלת שחרית מוקדמת רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ...... לקריאת ההלכה
חג הפסח התשפ"ו ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד...... לקריאת ההלכה
קריאת המגילה – הברכה לנשים כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל...... לקריאת ההלכה
ימי הפורים – משלוח מנות ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז...... לקריאת ההלכה
ברכת האילנות – תשפ"ו היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,...... לקריאת ההלכה
