הלכה ליום שני כ"ד אב תשס"ה 29 באוגוסט 2005

השותה מים או שאר משקים קודם הסעודה, האם צריך לברך ברכה אחרונה על מה ששתה קודם שיטול ידיו ויסעד, או שיוצא בברכת המזון שאחר הסעודה ואינו צריך לברך עכשיו?

השותה מים קודם הסעודה, ושתה רביעית בבת אחת (רביעית, לדעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, היא שיעור שמונים ואחת גרם.) נחלקו הפוסקים אם צריך לברך ברכה אחרונה, או שאינו מברך, ובברכת המזון יפטר גם מברכה אחרונה על המשקים.

ובספר בן איש חי, כתב רבינו יוסף חיים זצ"ל מבבל, שמכיון שנחלקו בזה הפוסקים, צריך ליזהר שלא לשתות רביעית משקה לפני הסעודה, משום שנכנס בספק ברכות אם לברך בורא נפשות או לא. ומכל מקום כתב, שאם טעה ושתה רביעית מים קודם הסעודה, יברך בורא נפשות על המים לפני הסעודה, מפני שכך היא הסכמת רבינו האר"י, אשר צפה כן ברוח הקודש במצח תלמידו רבי חיים ויטאל, שפעם אחת שתה רביעית מים קודם הסעודה ולא ברך ברכה אחרונה, והוכיחו על זה.

אולם מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א חלק על רבינו יוסף חיים במה שפסק כדברי האר"י, משום שכיון שיש מחלוקת בפוסקים הראשונים בדבר זה, אף שהאר"י ז"ל סובר כדעת הפוסקים שסוברים שצריך לברך ברכה אחרונה, לא בשמים היא, ונחשב האר'י כמו עוד פוסק שחולק בזה, וקיימא  לן ספק ברכות להקל, ואף נגד סברת האר'י, אנו פוסקים ספק ברכות להקל, (ומכל מקום פסק, שאם רוצה לברך, יש לו על מה שיסמוך).

לסיכום: השותה מים קודם הסעודה, יזהר שלא לשתות יותר מרביעית מים, ואם טעה ושתה יותר מרביעית, עדיף שלא יברך ברכת בורא נפשות על המים, ואם רוצה לברך, יש לו על מה שיסמוך, ובלבד שאין בדעתו לשתות עוד בתוך הסעודה, אבל אם יש בדעתו לשתות עוד בתוך הסעודה, אינו רשאי לברך ברכה אחרונה.)

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה