במדרש שוחר טוב על ספר תהלים אמרו על הפסוק "מדבר באופל יהלוך", רבנן אמרי (חכמים פירשו), שד הוא (שד, כלומר מין מזיק שנברא בערב שבת בזמן בריאת העולם, והוא דמות שאינה רוחנית כמו המלאכים, אבל גם אינו גשמי ממש כמו בני האדם), רבי הונא בשם רבי יוסי אמר, קטב מרירי עשוי כמין קליפין קליפין, שערות שערות, עינים עינים, ובעין אחת הוא רואה, ועינו לתוך לבו, ואינו שולט לא בצל ולא בחמה, אלא בין חמה לצל, ומתגלגל ככדור, ושולט מארבע שעות ועד תשע, "ושולט משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב", וכל מי שרואה אותו נופל על פניו ומת. ובמדרש רבה מובא, "כל רודפיה השיגוה בין המצרים", בימים אלו, משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב, שבהם קטב מרירי מצוי. ומבואר אם כן בדברי רבותינו אשר כל רז לא נעלם מהם, כי בימים אלו של בין המצרים, מצוי מזיק, ושמו קטב מרירי, ויש לכך השפעה על האופן שבו עלינו להתנהג בימים אלו.
יש להזהר שלא ללכת לבד בימים אלו מתחילת שעה רביעית של היום עד סוף שעה תשיעית, שבסך הכל הם שש שעות. (ושיעור שעות אלו, היינו שמונים שלוש שעות מעלות השחר, ומאז יש להזהר בכל זה במשך שש שעות. ושעות אלו הן שעות זמניות, דהיינו בימים אלו בארץ ישראל, כל שעה זמנית היא שעה ושליש השעה. ובסך הכל שמונה שעות רגילות, בערך מהשעה שמונה ורבע בבוקר ועד השעה שתיים בצהריים).
ומבואר בדברי הערוך השלחן, שאין איסור בזה אלא בדרך שאין שם בני אדם כלל, כגון מי שהוא מטייל ביערות וכיוצא בזה, אבל בתוך העיר במקום שבני אדם מצויים שם, מותר ללכת יחידי. (ויש המחמירים אף בתוך העיר, אך לא נהגו כן).
כמו כן יש להזהר מאד בימים אלו בשעות שאמרו שקטב מרירי מצוי בהן, שלא לעשות שום דבר שיש בו סכנה. ויש אריכות בענינים אלו במדרשים ובדברי הפוסקים.
והנה, הזהירו הפוסקים, שלא לגלות בפני המון העם טעמי תורה כגון אלו, ואפילו טעמי גזירות חז"ל הזהירו שלא לגלות בפני עמי הארץ, מפני שהם מתלוצצים מדברים אלו שלא ישרים בעיניהם לפי עניות דעתם. ואף על פי כן באנו והסברנו ענין מציאות קטב מרירי, מפני שהוא דבר שיש בו סכנה, ונכון להזהיר מפניו. וישרים דרכי ה', חסידים ילכו בם ופושעים יכשלו בם.