הלכה ליום חמישי כ"א תמוז תשפ"ה 17 ביולי 2025

ההפרדה בין בנים לבנות

בספר זכריה (יב), התנבא הנביא על ההספד שעתידים ישראל להספיד את משיח בן יוסף שיהרג במלחמת גוג ומגוג. וכה אמר הנביא:

"וְסָפְדָה הָאָרֶץ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת לְבָד, מִשְׁפַּחַת בֵּית דָּוִיד לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד, מִשְׁפַּחַת בֵּית נָתָן לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד, מִשְׁפַּחַת בֵּית לֵוִי לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד, מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעִי לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד. כֹּל הַמִּשְׁפָּחוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת, מִשְׁפָּחֹת מִשְׁפָּחֹת לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד".

ובגמרא במסכת סוכה (נב.) מבואר, שענינו של הכתוב הוא להודיענו, שיש להפריד בין האנשים לנשים אפילו בשעת הספד על המת. והלא דברים קל וחומר, ומה לעתיד לבא כשעוסקים בהספד ואין יצר הרע שולט בהם, אמרה התורה אנשים לבד ונשים לבד, כשיצר הרע שולט על אחת כמה וכמה! עד כאן דברי רבותינו בגמרא.

ומכאן אנו למדים על עיקר הדין של חיוב ההפרדה בין אנשים לנשים במקומות שונים.

ורבינו המאירי בקידושין (פא.) כתב: "ומה ששנינו לא ילמד אדם לבנו אומנות בין הנשים, פירוש, שלא יושיב תינוק ותינוקת (תינוק ותינוקת, הכוונה ילד וילדה) כאחד לאומנות אחת, כדי שלא ירגילם זה עם זה ויבאו לידי עבירה". עד כאן. ומכאן אנו למדים שצריכה להיות הפרדה לא רק בין אנשים לנשים שיצרם תוקפם, אלא אפילו בין ילדים לילדות צריך לעשות הפרדה, שיתרגלו לחיות בקדושה, בנים לחוד ובנות לחוד, ולא יבאו לידי עבירה. ועוד דיברו בענין זה רבותינו במקומות רבים, שאי אפשר לפרטם במסגרתינו.

וכבר כתב הרמב"ם (בפ"ו מהלכות יום טוב), חייבים בית דין (בזמן ששלטון ישראל היה ביד חכמי התורה) להעמיד שוטרים בחגים, שיהיו מסבבים ומחפשים בגנות ובפרדסים, ועל הנהרות, שלא יתקבצו אנשים ונשים ביחד לאכול ולשתות ויבאו לידי עבירה. וכן יזהירו לכל העם שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם לשמחה, שלא יבאו לידי עבירה, אלא יהיו כולם קדושים. וכן הוא בדברי מרן השלחן ערוך (אורח חיים סימן תקכט).

ובספר בית שמואל (שהוא אחד מנושאי כליו של מרן השלחן ערוך על חלק אבן העזר, בסימן סב) כתב בשם ספר חסידים, שאם יושבים אנשים ונשים יחדיו בסעודת חתן וכלה (הכוונה באופן האסור, כגון שרוקדים יחד וכדומה), אל יאמרו בברכת הזימון "נברך אלהינו שהשמחה במעונו", משום שאין שם שמחה, שהרי יש שם חשש הרהורי עבירה.

ולאור כל האמור מבואר, כי חובה קדושה בכל בית ספר ובית ספר המתנהלים על פי התורה, לדאוג להפרדה בין הבנים לבנות, ובפרט בדורינו שהמתירנות עברה כל גבול, ויש בזה צורך גדול יותר מתמיד.

וכבר לפני כארבעים שנה, בכנס חירום של רבני ארץ ישראל, יצאה הסכמה בכתב, מטעמו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, עם ידידו האדמו"ר הקדוש רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל (בבא סאלי), ובה כתבו שחלילה להקים בתי ספר מעורבים לבנים ולבנות יחדיו, והעושה כן אסור לשתף עמו פעולה, שהוא פורץ גדר הצניעות, ו"יש להבדילו מקהל עדת ישראל". וברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם, לשמור את משמרת הקדושה והטהרה בישראל, שבכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה.

ולפי שהזכרנו את האדמו"ר רבי ישראל אביחצירא, כאן ההזדמנות להזכיר את גודל הערכתו ואהבתו כלפי מרן רבינו הגדול זצ"ל, כי בעת שהיה מגיע אצלו מרן זצ"ל, היה האדמו"ר קם בפניו מלא קומתו, ובשעה שנכנס אצלו מרן זצ"ל, בירך רבי ישראל בשם ומלכות "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שחלק מחכמתו ליראיו", וקרא עליו ועל מרן זצ"ל את הפסוק "וישראל אהב את יוסף", ואמר לנאמן ביתו באותה עת, (הרב אברג'יל שליט"א), כי נשמתו של מרן זצ"ל היא מזמן הגאונים, ולא היה ראוי לדור שתרד בזמנו. כל כך היה אוהב את מרן זצ"ל, עד שתמיד היה מצטער שלא ידע מראש על ביקורו של הרב, שאילו היה יודע, היה נערך כראוי לאותו ביקור. ופעם אמר, כי נשמתו של הרב עובדיה יוסף היא מזמן הגאונים, ואמר שנפסקת הלכה כמותו בישיבה של מעלה.

ומכל מקום כתב מרן רבינו הגאון זצ"ל, שבמקום שאין מספר התלמידים מספיק לכל כתה, ואין כל אפשרות להקים כתה מיוחדת לבנים לחוד ולבנות לחוד, כי לא יכיר בכך משרד החינוך, וממילא קיים חשש שילכו הילדים ללמוד בבתי ספר שלא ילמדו שם שום ענין של תורה ודת ואמונה, באופן כזה יש לבחור את "הרע במיעוטו", ולהעדיף שילמדו הבנים והבנות יחדיו בבתי ספר דתיים, ממה שילמדו בבתי ספר שאינם דתיים כלל. ובלבד שיהיו קטנים ביותר, דהיינו בגן הילדים ובבית הספר עד כתה ג' בלבד, והביא סמך לדבריו מהגמרא.

וה' יזכנו לרוב נחת דקדושה מכל בני ישראל, וזכות התורה תגן בעדכן אלף המגן. אמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לגבי הפרדה לא בבתי ספר אלא בין כיתות? ט"ו תמוז תשע"ה / 2 ביולי 2015

אם בהפסקה הילדים נמצאים יחד, הרי שיש להפרידם, שבהפסקה יש חובה קדושה ביתר שאת להפרידם

איפה הרב כתב את זה?
שבמקום שאין מספר התלמידים מספיק לכל כתה, ואין כל אפשרות להקים כתה מיוחדת לבנים לחוד ולבנות לחוד, כי לא יכיר בכך משרד החינוך, וממילא קיים חשש שילכו הילדים ללמוד בבתי ספר שלא ילמדו שם שום ענין של תורה ודת ואמונה, באופן כזה יש לבחור את "הרע במיעוטו", ולהעדיף שילמדו הבנים והבנות יחדיו בבתי ספר דתיים, ממה שילמדו בבתי ספר שאינם דתיים כלל. ובלבד שיהיו קטנים ביותר, דהיינו בגן הילדים ובבית הספר עד כתה ג' בלבד, והביא סמך לדבריו מהגמרא/ ט"ו תמוז תשע"ה / 2 ביולי 2015

מקור הדברים בשו"ת יחוה דעת חלק ד סימן מו.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו ממוצאי יום ראשון, ליל יום שני, שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

ממתי ניתן להדליק

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, וכפי שביארנו אתמול. ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בע......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה


אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה