בהלכה הקודמת ביארנו, שאף על פי שדין יום טוב (חג) ודין שבת שוה לענין איסור מלאכה, ולכן אסור ליסוע ברכב ביום טוב (מפני שכמה איסורים כרוכים בזה. עיין שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לו), מכל מקום מלאכות מסויימות שבאות לצורך הכנת מאכל ("אוכל נפש") ביום טוב, הותרו. וכגון מלאכת בישול או טיגון.
ועתה נבאר פרט נוסף בענין בישול ביום טוב.
"מפיג טעם"
ישנם מאכלים הנקראים "מפיגים טעם", וישנם מאכלים "שאינם מפיגים טעם". כלומר, יש מאכלים, שטעמם הולך ופג מהם ככל שחולף זמן מאז שנתבשלו, וישנם מאכלים, שאין שינוי לרעה בטעמם גם אם יחלפו יום או יומיים מאז שנתבשלו.
ולדוגמא, בשר הצלוי על האש, ככל שחולף זמן מאז הכנתו, טעמו יורד ומתפוגג. ועדיף לאכלו מיד לאחר ההכנה. ולכן צותה התורה לאכול את בשר קרבן שלמים סמוך להקרבה, כי בחלוף הזמן טעם הבשר אינו טוב כל כך. וכן ירקות מטוגנים, כגון תפוחי אדמה (צ'יפס), ככל שהם נאכלים בסמוך יותר להכנתם, טעמם טוב יותר, וככל שחולף זמן, טעמם הולך ומתפוגג. ובמאכלים כגון אלה, לדברי הכל מותר לעשותם ביום טוב. מאחר וכאשר מכינים אותם מערב יום טוב (כלומר, לפני כניסת החג), טעמם אינו משובח כל כך.
ולעומת זאת, תבשילים שאינם "מפיגים טעם", כגון תבשיל מרקחת ("ריבה"), וכן פירות מבושלים וכדומה, הרי טעמם אינו משתנה גם בחלוף מספר ימים מאז שנתבשל. ולגבי מאכלים אלה נחלקו רבותינו הראשונים, האם מותר להכינם ביום טוב. שיש אומרים שמאחר והיה אפשר להכין את המאכלים מערב יום טוב, אסרו חכמים להכינם ביום טוב, כדי שלא יעמוד אדם כל החג כולו ויעסוק בבישולים וימנע משמחת יום טוב. ויש אומרים שלא גזרו בזה. וטעמי הדברים הובאו בהרחבה בבית יוסף ובדברי הפוסקים בהלכות יום טוב (סימן תצה).
הלכה למעשה
ולענין הלכה פסק מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל (חזון עובדיה יום טוב עמוד ח), שמעיקר הדין מותר להכין ביום טוב אפילו מאכל שאינו מפיג טעם כלל. כגון מיני מרקחת או פירות מבושלים וכדומה. ומכל מקום נכון להחמיר בזה, שלא להכין מאכלים כאלה אלא מערב יום טוב, וביום טוב עצמו להכין רק מאכלים שטעמם משובח יותר כשהם טריים מאד. כגון ירקות מטוגנים וכדומה, כמו שכתבנו.
ומנהג האשכנזים להחמיר בדין זה, שלא להכין ביום טוב מאכלים שאינם "מפיגים טעם", כגון פירות מבושלים. ובכל אופן כתב בספר משנה ברורה, שאם לא הספיקו להכין את המאכלים לפני החג, מאחר ולא היה די זמן וכיוצא בזה, מותר להכינם ביום טוב. וכן על ידי שינוי, מותר להכין את המאכלים ביום טוב. (כגון שפעולת הנחת הסיר על הכיריים תעשה בשינוי).
ולסיכום: כל מאכל שהוא משובח יותר כשאוכלים אותו בסמוך להכנתו, כגון ירק מטוגן, מותר להכינו ביום טוב. ומאכל שטעמו אינו משתנה לרעה בכך שיכינו אותו לפני כניסת החג, לכתחילה אין לדחות את הכנתו ליום טוב עצמו, אלא יכינוהו מערב יום טוב. וכמו שביארנו.
