בהלכה הקודמת, ביארנו שאסור לתלות בגדים רטובים בשבת על מנת לייבשם, ודבר זה אינו אסור מן התורה, אלא מתקנת חכמים שתקנו שלא יעשו כן בכדי שלא יבאו לחשוד באותו אחד התולה בגדיו בשבת, שכיבס את הבגדים בשבת.
ועתה עלינו לדון, אם יש איסור לתלות בשבת בגדים שהם יבשים כבר, או שאין בזה איסור.
ובענין זה דן הגאון רבינו יוסף חיים, וכתב שאפילו בגדים יבשים אסור לשטוח (לתלות) בשבת על גבי חבלי הכביסה, שהרי הרואים אינם יודעים אם הבגד הוא יבש או רטוב, ויבואו לחשוד באותו אדם שתלה את בגדיו, שבודאי כיבסם בשבת. או יחשדוהו שהבגד מכובס רק בחלקו, שהיה עליו כתם והוא כיבסו לבדו, ואחר כך תלה את הבגדים. לפיכך אסור לתלות בשבת גם בגדים יבשים. וכדברי רבינו יוסף חיים, פסק לפני שנים רבות הגאון הראש"ל רבינו יצחק יוסף שליט"א, בספר ילקוט יוסף חלק ג, שיש להחמיר שלא לתלות אפילו בגדים יבשים לגמרי בשבת, משום מראית העין.
השגת מרן זצ"ל על דברי רבי יוסף חיים זצ"ל
אולם אחר הדברים האלה, מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, בספרו הליכות עולם חלק ג, העיר על דברי רבינו יוסף חיים, מדברי המגן אברהם, שכתב שדוקא כאשר הבגדים רטובים ממש, אז אסור לשוטחם שיתיבשו, אבל אם הבגד אינו רטוב, לא גזרו חכמים שלא לשטחו לייבוש בשבת. שאין זה בכלל הגזירה כלל ועיקר. וכן משמע מדברי עוד רבים מגדולי האחרונים, שאף אם יש לאסור תליית בגדים שהם רטובים אפילו בחלק קטן מהם, מכל מקום בגד שאינו רטוב בכלל אין לאסור לשטחו בשבת, אפילו אם עושה כן באותו אופן שהוא שוטח את הבגדים לייבוש.
וכן משמעות הדברים, במה שאמרו רבותינו "לא ישטח אדם כליו בשבת אפילו מן הזיעה", משמע דוקא אם הם רטובים מעט אז אסור לשוטחם, אבל אם הם אינם רטובים כלל, מותר לשוטחם. ומכל מקום המחמיר לכתחילה לחוש לדעת רבי יוסף חיים ולתלותם באופן אחר שיהיה ניכר שאינו בא לייבשם, תבא עליו הברכה. וכן פסק הגאון הראש"ל בספר ילקוט יוסף.
ולסיכום: מותר לתלות בשבת בגדים שאינם רטובים כלל.
