הלכה ליום שלישי ט' אייר תשפ"ב 10 במאי 2022

שימוש בשמות הקודש

שנינו בפרקי אבות (פ"א מי"ג), הוא (הלל) היה אומר, ודלא מוסיף יסף, ודלא יליף קטלא חייב, ודאשתמש בתגא חלף.

ופירוש מה שאמר "ודאשתמש בתגא חלף", כתב רבינו עובדיה מברטנורא, זהו המשתמש בכתרה של תורה, שעונשו הוא שיחלוף מן העולם, שכן "תגא" בלשון ערבית פירושו "כתר". והביא עוד פירוש בזה. ואחר כך כתב, ואני שמעתי, שפירוש "דישתמש בתגא", היינו המשתמש בשם המפורש, חלף ואבד מן העולם, שאין לו חלק לעולם הבא. והיינו כגון אותם בני אדם שלמדו מתוך ספרי מקובלים את דרך השימוש בשמות הקודש לפעול פעולות על טבעיות, שאלו אין להם חלק לעולם הבא.

ומרן רבינו הגדול זצ"ל הזכיר בהקשר לכך את דברי הסמ"ק (מצוה ג') שכתב, שרבינו יהודה החסיד הזהיר את תלמידיו שלא ילכו לאיזו חופה של אחד מחבריהם, מפני שהיו לסטים בדרך והיה חשש שמא יגרמו להם נזק. ואותם התלמידים לא שמעו בקולו מפני שהיו יודעים שמות הקודש וידעו שאם יארע להם איזה דבר יוכלו להנצל על ידי שימוש בשמות הקודש. וכך אמנם עשו, ובאו עליהם לסטים לרוצחם ולשדוד את כל מה שהיה להם, והם הזכירו כנגדם שם המפורש והרגו את אותם הלסטים. וכשחזרו אחר שניצולו, אמר להם רבי יהודה החסיד, מה עשיתם? איבדתם את העולם הבא שלכם! אלא אם כן תשובו בתשובה שלימה, שתלכו לאותו המקום מבלי להזכיר את שם המפורש ותמסרו את נפשיכם להריגה. הלכו התלמידים ונהרגו. עד כאן המעשה. ולכאורה יש להתפלא הפלא ופלא על מעשה זה, שהרי איסור גמור הוא ללכת למקום שיש בו סכנה כזו, ואם כן, לא רק שאין זו תשובה על חטאם מה שהלכו לשם שנית, עוד נראה שיש בזה איסור גמור שמסרו נפשם להריגה בשביל כך.

ורבינו התשב"ץ בפירושו למסכת ברכות (דף ה:) עמד על שאלה זו, שהואיל והיתה סכנה ממש בהליכה לאותו המקום, אם כן איזו מן תשובה זו לעשות איסור נוסף? ותירץ שמכיון שעיקר התשובה היא שיבא אותו מעשה לידו ויתגבר על עצמו שלא לחטוא עוד, לכן לא היתה להם ברירה אלא ללכת שוב לאותו המקום כדי שיעמדו באותו נסיון שלא עמדו בו מתחילה. ומרן הרב זצ"ל העיר על זה שעדיין קשה מאד להבין איך היה מותר להם ללכת לאותו המקום, אחר שנאמר בתורה "וחי בהם" ולא שימות בהם, שאסור לאדם למסור עצמו למיתה בשביל דבר כזה, ואין לך דבר העומד בפני התשובה, שכל שאין באפשרותם לבא שוב לידי אותו מעשה, תשובתם היא בחרטה וקבלה לעתיד בלבד, ואין צורך שיבאו ממש לידי אותו נסיון. ונשאר בקושיא זו ללא תירוץ. ובפרט יש לתמוה על מעשה זה, שהרי אפילו בפעם השנייה שהלכו לאותו מקום שהיו מצויים בו לסטים, מסתבר שהיה עליהם להזכיר שוב שם המפורש בכדי שינצלו ממות בטוח, שאין לך דבר העומד בפני פקוח נפש. ומרן הרב חיד"א ביומנו מזכיר, שפעם אחת בא ערבי אחד בדרך שממה להורגו, ומכיון שלא נותרה בידו ברירה הזכיר כנגדו שם קודש והרגו, וזהו בלי ספק מפני שבמקום פיקוח נפש מותר להשתמש בשם קדוש. ועל כן אותו המעשה הנזכר בסמ"ק הוא צריך עיון להבין מה היה טעמו של רבינו יהודה החסיד באותה ההוראה. 

אבל איך שיהיה, ממוצא הדברים עלינו ללמוד כמה חמור ענין השימוש במה שקרוי "קבלה מעשית", שגם אם יש מישהו בזמנינו שאולי יודע להשתמש בשמות לצרכי רפואה וכדומה, יש להמנע מללכת לרופאי אליל כאלה המתחזים למקובלים ומלחשים, וכבר דיברנו בעבר מענין זה, כי שומר נפשו ירחק מכל אותם המוצגים כמקובלים ובאמת אין כל ידיעה כל מידת צדקתם ויושר דרכם ("באבות"), ואם אמת הוא יש להם איזו ידיעה בשמות הקודש, מסתבר יותר שהם גורמים נזקים בשימוש שהם עושים באותם שמות, כי אין זה משחק ילדים שבעת שמזכירים שם פלוני מיד באה רפואה לחולה וכיוצא בזה, אלא מדובר בנושא עמוק ומורכב, ומי שיש לו ידיעה קלושה בנושא, הוא מועד יותר לעשות נזקים ממה שיביא תועלת. וזאת מלבד גודל עונשו ורשעותו שהוא מחלל את שמו של הקדוש ברוך הוא לגדל את שמו. ואם איזה אדם נצרך לקבל ברכה וכדומה לאיזו ישועה, ילך לתלמידי חכמים אמיתיים שהם באמת יודעי תורה, ודעת הבריות נוחה מהם, שדרכיהם מתקבלות על הדעת, ומהם תורה יוצאת, והקדוש ברוך הוא שומע תפילתם באמת, ומי שדבק בהם וירא מהם הוא נדבק בשכינה הקדושה ממש, ואשרי חלקו. ושומע לנו ישכון בטח.

שאלות ותשובות על ההלכה

לא להתעלם מן הגמרא במסכת שבת דף ס׳, המאריכה בענין רפואה ע״י קמיעין.
והגמרא לא מחשיבה את זה ״כרפואת אליל״ 
ואין בזה שום איסור והראיה היא, שהרי מותר לצאת בקמיע לרה״ר ,בשבת ואין בזה איסור הוצאה. ב' אייר תשע"ב / 24 באפריל 2012

רוב הקמיעות, אינם בכלל שימוש בשמות הקודש, ולרוב יש בהם רק שמות של מלאכים, ותחינות וכדומה. ולא מביאים לפעולות על טבעיות כמו שניתן לגרום על ידי שם המפורש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה