הלכה ליום שני ח' אייר תשפ"ב 9 במאי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

כוכבה בת שרה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בניה ובנותיה

תן לו משלו – מי שהוריש את נכסיו רק לאחד מבניו – מעשה נפלא

שנינו בפרקי אבות (פ"ג מ"ח), רבי אלעזר איש ברתותא אומר, תן לו משלו, שאתה ושלך שלו. וכן דוד הוא אומר, "כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ".

וביאור מה שאמרו "תן לו משלו", שכל מה שיש בידו של האדם, הרי הוא מאת ה' יתברך, כי אין לאדם כלום בעולמו מבלי שה' יתברך גזר עליו שיקבל את אותו הדבר. ועל כן אמר התנא, תן לו, לקדוש ברוך הוא, משלו, מפני שאתה ושלך שלו, כי כל מה שהשפיע השם יתברך עושר לעשירים, אינו אלא בבחינת "פקדון", והעשיר הוא רק כעין "אפוטרופוס" (אחראי על חלוקת הכספים) על מה שיש לו, כדי שיוכל לעזור לנצרכים ולעניים. וממילא ראוי גם הוא לחיות בעושר.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל הרחיב את הדברים, על פי מה שהלכה רווחת בשלחן ערוך חושן משפט (סימן רמו), לגבי אדם שהלך מן העולם ונפטר לבית עולמו, ובטרם פטירתו, השאיר אחריו צוואה שהוא נותן כל נכסיו מתנה לאחד מבניו. שזו לשון מרן השלחן ערוך שם:
"הכותב כל נכסיו מתנה לאחד מבניו, לא עשהו אלא אפוטרופוס, והרי הוא יורש כל הנכסים כאחד מאחיו בלבד".

כלומר, במקרה שהאב כתב שהוא נותן את כל נכסיו במתנה לאחד מבניו, אין אנו אומרים שאותו הבן הוא היורש היחידי, מפני שאנו אומדים (משערים) את דעתו של האב, שלא היה בכוונתו לנשל את כל בניו מנכסיו, אלא עשה זאת רק כדי שיהיו האחים מכבדים את אותו הבן שהתמנה כאחראי על כל הנכסים,  ויהיו כל הבנים נשמעים לו בחלוקת הירושה, ולכן אותו הבן הוא אכן האחראי על כספי הירושה, אבל אינו נוטל בירושה חלק גדול יותר, אלא כאחד האחים בלבד.

וכמו כן כאשר הקדוש ברוך הוא משפיע עושר על אחד מבניו מבני ישראל, אין אותו אחד מישראל נחשב "בעלים" על עושרו, כי אם רק "אפוטרופוס", לחלקו לאחיו העניים, לתומכם ולסעדם. ובשכר זאת ראוי הוא לכבוד, כמו שאמרו בעירובין (פו.) רבי היה מכבד את העשירים, וכן רבי עקיבא היה מכבד את העשירים. וברור שהכוונה לעשירים יראי שמים וגומלי חסדים. וכתוב בספר חסידים, שיש מקרים שאיזה אדם אינו ראוי בכלל לחיות, ובכל זאת הוא חי מפני שאחרים זקוקים לו. ואם יפסיק לסייע לאחרים, מיד יסתלק מן העולם. וכן לעתים, אדם חוטא לפני ה' יתברך, והיה מן הראוי לענשו בחולאים קשים וכיו"ב, והשם יתברך אינו מעניש את אותו האדם מפני שאחרים צריכים לו וזכות הרבים תלויה בו, ועוד אפשר שיחזור בתשובה לתקן את שעיות.

ומעשה היה בהרב הגדול רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן זצוק"ל, שפעם היה צריך לצאת לאיזה כינוס, כדי לחזק את לומדי התורה, ומפני שהיה חלש, יעץ לו אחד ממקורביו שלא יצא וישאר בביתו לנוח. השיב לו הרב, הרי הרבה ידידים היו לי, ואת כולם, "השכיבו לישון", שכבר נפטרו לבית עולמם, ורק אותי עדיין לא השכיבו לישון, וזאת משום שעדיין יש ממני איזו תועלת, והרי אם אשאר בביתי לנוח, כבר לא יהיה בי צורך כל כך, ואז חלילה גם אותי ישכיבו לישון, לכן מיהר במסירות גדולה ויצא מביתו לכנס החיזוק.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרב שליט"א שלום,
א. האם מותר בימי הספירה לתופף על שולחן וכדומה דרך לימודו או דרך עיסוקו כאשר אינו מכוון לכלי שיר?
ב. האם כהן חייב בהפרשת תרומות ומעשרות?
תודה רבה. ח' אייר תשפ"ב / 9 במאי 2022

מותר להקיש על השלחן. אין זה כלי שיר.

כהן חייב להפריש תרומות ומעשרות, אלא שאינו נותן התרומה לכהן לאחר ההפרשה, ובזמנינו בלאו הכי התרומה אסורה כיון שאנו טמאים, מלבד שמן זית שמשתמשים בו לשריפה, או אם יש לכהן בהמה, אז יזהר שלא להרטיב את התבואה או הפירות, ונותן את התרומה ומניחה לפני בהמתו שתאכל מזה לבדה. 

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה