הלכה ליום שני ח' אייר תשפ"ב 9 במאי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

כוכבה בת שרה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בניה ובנותיה

תן לו משלו – מי שהוריש את נכסיו רק לאחד מבניו – מעשה נפלא

שנינו בפרקי אבות (פ"ג מ"ח), רבי אלעזר איש ברתותא אומר, תן לו משלו, שאתה ושלך שלו. וכן דוד הוא אומר, "כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ".

וביאור מה שאמרו "תן לו משלו", שכל מה שיש בידו של האדם, הרי הוא מאת ה' יתברך, כי אין לאדם כלום בעולמו מבלי שה' יתברך גזר עליו שיקבל את אותו הדבר. ועל כן אמר התנא, תן לו, לקדוש ברוך הוא, משלו, מפני שאתה ושלך שלו, כי כל מה שהשפיע השם יתברך עושר לעשירים, אינו אלא בבחינת "פקדון", והעשיר הוא רק כעין "אפוטרופוס" (אחראי על חלוקת הכספים) על מה שיש לו, כדי שיוכל לעזור לנצרכים ולעניים. וממילא ראוי גם הוא לחיות בעושר.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל הרחיב את הדברים, על פי מה שהלכה רווחת בשלחן ערוך חושן משפט (סימן רמו), לגבי אדם שהלך מן העולם ונפטר לבית עולמו, ובטרם פטירתו, השאיר אחריו צוואה שהוא נותן כל נכסיו מתנה לאחד מבניו. שזו לשון מרן השלחן ערוך שם:
"הכותב כל נכסיו מתנה לאחד מבניו, לא עשהו אלא אפוטרופוס, והרי הוא יורש כל הנכסים כאחד מאחיו בלבד".

כלומר, במקרה שהאב כתב שהוא נותן את כל נכסיו במתנה לאחד מבניו, אין אנו אומרים שאותו הבן הוא היורש היחידי, מפני שאנו אומדים (משערים) את דעתו של האב, שלא היה בכוונתו לנשל את כל בניו מנכסיו, אלא עשה זאת רק כדי שיהיו האחים מכבדים את אותו הבן שהתמנה כאחראי על כל הנכסים,  ויהיו כל הבנים נשמעים לו בחלוקת הירושה, ולכן אותו הבן הוא אכן האחראי על כספי הירושה, אבל אינו נוטל בירושה חלק גדול יותר, אלא כאחד האחים בלבד.

וכמו כן כאשר הקדוש ברוך הוא משפיע עושר על אחד מבניו מבני ישראל, אין אותו אחד מישראל נחשב "בעלים" על עושרו, כי אם רק "אפוטרופוס", לחלקו לאחיו העניים, לתומכם ולסעדם. ובשכר זאת ראוי הוא לכבוד, כמו שאמרו בעירובין (פו.) רבי היה מכבד את העשירים, וכן רבי עקיבא היה מכבד את העשירים. וברור שהכוונה לעשירים יראי שמים וגומלי חסדים. וכתוב בספר חסידים, שיש מקרים שאיזה אדם אינו ראוי בכלל לחיות, ובכל זאת הוא חי מפני שאחרים זקוקים לו. ואם יפסיק לסייע לאחרים, מיד יסתלק מן העולם. וכן לעתים, אדם חוטא לפני ה' יתברך, והיה מן הראוי לענשו בחולאים קשים וכיו"ב, והשם יתברך אינו מעניש את אותו האדם מפני שאחרים צריכים לו וזכות הרבים תלויה בו, ועוד אפשר שיחזור בתשובה לתקן את שעיות.

ומעשה היה בהרב הגדול רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן זצוק"ל, שפעם היה צריך לצאת לאיזה כינוס, כדי לחזק את לומדי התורה, ומפני שהיה חלש, יעץ לו אחד ממקורביו שלא יצא וישאר בביתו לנוח. השיב לו הרב, הרי הרבה ידידים היו לי, ואת כולם, "השכיבו לישון", שכבר נפטרו לבית עולמם, ורק אותי עדיין לא השכיבו לישון, וזאת משום שעדיין יש ממני איזו תועלת, והרי אם אשאר בביתי לנוח, כבר לא יהיה בי צורך כל כך, ואז חלילה גם אותי ישכיבו לישון, לכן מיהר במסירות גדולה ויצא מביתו לכנס החיזוק.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרב שליט"א שלום,
א. האם מותר בימי הספירה לתופף על שולחן וכדומה דרך לימודו או דרך עיסוקו כאשר אינו מכוון לכלי שיר?
ב. האם כהן חייב בהפרשת תרומות ומעשרות?
תודה רבה. ח' אייר תשפ"ב / 9 במאי 2022

מותר להקיש על השלחן. אין זה כלי שיר.

כהן חייב להפריש תרומות ומעשרות, אלא שאינו נותן התרומה לכהן לאחר ההפרשה, ובזמנינו בלאו הכי התרומה אסורה כיון שאנו טמאים, מלבד שמן זית שמשתמשים בו לשריפה, או אם יש לכהן בהמה, אז יזהר שלא להרטיב את התבואה או הפירות, ונותן את התרומה ומניחה לפני בהמתו שתאכל מזה לבדה. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה