איסור אכילה והנאה מחמץ בפסח
כשם שאסור לאדם לאכול חמץ בפסח, כמו כן צוה אותנו ה' יתברך, שלא יחזיק שום אדם מישראל חמץ ברשותו בימי הפסח. וכמו כן אסור ליהנות מן החמץ בפסח. וכפי שביארנו כבר.
חמץ ממש, שנפגם קודם הפסח
חמץ ממש, כגון לחם, שחרכו, דהיינו שרף אותו לחלוטין עד שנעשה כמו פחם, (שו"ת יביע אומר ח"ז יורה דעה סימן י), לפני זמן איסורו, כגון יום או יומיים לפני הפסח, מותר לקיימו בפסח, כלומר, אין חיוב לבער אותו לפני פסח. וזאת בתנאי, שהחמץ נפגם כל כך, עד שנפסל מאכילת כלב, שאז כבר בטל שם "אוכל" ממנו, (כלומר, אינו נחשב לדבר מאכל, אלא כמו עפר וחול). ואין בו איסור חמץ. אבל אם בפסח עצמו היה ראוי החמץ לאכילה, ובתוך ימי החג חרכו, אסור ליהנות מאותו החמץ, הואיל וכבר חל עליו איסור הנאה בשעה שהיה ראוי לאכילה.
אכילת חמץ פגום והנאה ממנו
נחלקו רבותינו הראשונים בדין פת לחם שחרכה, האם מותר לאוכלה בחג הפסח, או שלא התירו חכמים, אלא לקיימה ברשותו. שלדעת בעל המאור והר"ן (בראש פרק כל שעה), מותר אף לאכול מן הפת הזו. ואילו לדעת הרא"ש ועוד מרבותינו הראשונים, לא התירו אלא לקיימה ברשותו, וכן ליהנות ממנה, אבל לא לאוכלה. וכן דעת מרן השלחן ערוך, שאין לאכול פת חרוכה בימי הפסח, אפילו אם היא פגומה לגמרי, אבל ליהנות ממנה, מותר.
דין, משחת נעליים, איפור וסיגריות, המכילים חמץ
לאור האמור אנו למדים, כי מותר לכתוב בחול המועד פסח באמצעות דיו שנעשה עם שכר שעורים, וכן מותר להתאפר בימות הפסח באיפור שאין עליו תעודת כשרות לפסח (כשאין בו טעם), וכן מותר להשתמש במשחת נעליים שיש בה חמץ. מאחר ודברים אלה פגומים בטעמם מאד, ואינם ראויים אפילו לאכילת כלב.
אמנם, יש להקפיד שיהיה ברור הדבר שהמשחה יוצרה קודם הפסח, כי אם בפסח עצמו עוד היה החמץ ראוי לאכילת כלב, ואחר כך בפסח עצמו נפגם טעמו, אסור להשתמש בו, מפני שכבר נאסר בהנאה בכל אופן.
כמו כן מותר לעשן בפסח סיגריות שיש חשש שמדביקים אותם בתערובת חמץ, מפני שאינו ראוי לאכילה כלל. ומכל מקום בזמנינו יש מקום לאסור את העישון מצד האיסור שקבעו הרופאים, שסכנה נשקפת לבריאותם של המעשנים, ואף גורמים סיכון למי שנמצא בסביבתם, ושומר נפשו ירחק מזה. (ועיין עוד בהליכות עולם ח"א עמוד רסה).
