הלכה ליום חמישי ט' אדר תש"פ 5 במרץ 2020

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת

אריאל בן יהודית

ת.נ.צ.ב.ה.
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ

הוקדש על ידי

בני המשפחה

סוכרת – גלוטן – מחצית השקל – פרשת זכור

שאלה: השולח לחבירו מיני מתיקה כמשלוח מנות, וחבירו אינו אוכל מהם מכיון שהוא חולה סוכרת והוא מנוע מאכילת מאכלים שיש בהם סוכר, האם יוצא השולח ידי חובת משלוח מנות?

תשובה: ראשית עלינו לבאר, שישנו נידון בין הפוסקים, אם מותר לאדם לתת משלוח מנות, מדבר שאינו מבושל, כגון בשר וכדומה. שלהלכה פסק בזה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל להקל, כיון שסוף סוף יכול המקבל לבשל את הבשר, ואז הוא יהיה ראוי למאכל. שאין חובה לתת משלוח מנות דוקא מדבר שמייד ניתן לאכלו.

ובנדון השאלה שלפנינו, כתב הגאון רבי יוסף כהן זצ"ל (שהיה חבר בית הדין יחד עם מרן רבינו הקדוש זצ"ל), שאפילו אם נאמר שאדם יוצא ידי חובת משלוח מנות בבשר לא מבושל וכדומה, מכל מקום, מאכלים שיש בהם סוכר, וידוע שזה שנשלחו אליו מנות אלו לא יוכל לאכלם, אף שהן מנות ראויות למשלוח מנות מצד עצמן, יש לומר שלא יוצאים בזה ידי חובת משלוח מנות.

וכן דעת הרה"ג רבי יהושע נויבירט זצ"ל (מחבר ספר שמירת שבת כהלכתה), שלא יוצאים ידי חובת משלוח מנות במנות כאלו שאין המקבל יוכל לאכול מהן. שהרי עיקר הטעם של מצות משלוח מנות היא לשמחת מריעים, שיוכלו לשמוח במנות בסעודת פורים, וכאן, אין המקבל יכול לאכול מהן כלום.

אולם מובא בשם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שאמר שיוצאים ידי חובה במשלוח מנות אלו, וראיה לדבר, שהרי אין ספק שיוצאים ידי חובת משלוח מנות במאכלי חלב, גם כאשר ידוע שהמקבל אכל בשר בסעודת פורים ואם כן לא יוכל לאכול עוד ממאכלי החלב עד הלילה, ומכל מקום אין ספק שיוצאים בזה ידי חובה. ואם כן נלמד מזה שכל ששלח מנות ראויות לאכילה, לא איכפת לנו אם אותו אדם יוכל לאכול מהן אם לאו, שכל שהן נקראות מנות וראויות לאכילה לרוב בני אדם, יוצאים בנתינתן ידי חובה.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שאף שיש לחלק בין הנושאים, שהרי לענין מאכלי חלב, סוף כל סוף לאחר זמן יוכל המקבל לטעום מהן, ואם כן יש לו שמחה בלבו בקבלת המנות, ומרבים בזה אהבה ביניהם, מה שאין כן במשלוח מנות של דבר שלא יוכל לאכלו לעולם, אין בזה שמחה כל כך.

ומכל מקום הסיק מרן הרב זצ"ל, שמכיון שבמשלוח מנות אלו יש כאן מחווה של אהבה וחיבה, וגם שאר בני ביתו של המקבל יוכלו לאכול מהן, ומאחר שפשט המנהג לשלוח מיני מתיקה בתורת משלוח מנות להראות חיבה ואהבה, לכן גם בנדון דידן יש לומר שיוצאים בזה ידי חובה אף שהמקבל עצמו לא יוכל לטעום מהן.

וכן הדין לגבי אדם שיש לו רגישות לגלוטן, ושולחים אליו משלוח מנות עם מאכלים המכילים גלוטן, שהדין הוא כדין אדם חולה סוכרת ששולחים אליו ממתקים עם סוכר.

אך יש להזהר, שאם יש חשש שהמקבל יצטער לקבל מנות כאלה, וכגון ששולחים המנות לצעיר שאינו יכול לאכול מאכלי סוכר, ובעצם המשלוח נגרמת לו עוגמת נפש שנזכר שוב ושוב במצבו, אזי יש להמנע ממשלוח מנות כאלה, ויש להשתדל לשלוח מנות מיוחדות הראויות למקבל לשמח לבו בשמחת הפורים.

תזכורת: בשבת הקרובה, שבת זכור, יקראו בבית הכנסת את פרשת זכור, שמצוה מן התורה לשומעה מפי השליח ציבור.

זכר למחצית השקל: בימים הללו נוהגים לתת צדקה "זכר למחצית השקל", והסכום שנוהגים לתת בשנה זו (תש"פ) לפי דעת מרן רבינו זצ"ל, הוא קרוב לעשרים שקלים חדשים. וכפי שביארנו בכל שנה. וכל המוסיף מוסיפים לו מן השמים.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לתת משלוח מנות לאבל? י' אדר תשע"ה / 1 במרץ 2015

מותר לתת לאבל משלוח מנות, וטוב שלא לתת לו ממתקים, אלא תבשילים וכדומה.

האם יוצאים ידי חובה במשלוח מנות במשקה(חוץ מיין) כגון קולה, מיץ תפוזים וכדומה? ו' אדר תשע"ב / 29 בפברואר 2012

כל משקה, כגון קולה או מיץ תפוזים, נחשב למנה אחת.

שאל את הרב


ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה