הלכה ליום שני י"ג אדר תשפ"ו 2 במרץ 2026

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתם הטהורה של אהובינו, הקדושים הנרצחים

בפגיעת הטיל בעיר בית שמש יע"א

תהא נשמתם צרורה בצרור החיים
וה' יתברך ינחם את המשפחות האבלות, וישלח רפואה שלימה לכל הפצועים וינקום נקמת דם עבדיו השפוך ונשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות

הוקדש על ידי

הלכה יומית

שמחת יום הפורים – הנהגת מרן זצ"ל בפורים

היום הוא יום תענית אסתר, ודינו כדין שאר התעניות, שלא אוכלים ולא שותים ביום זה, כפי שביארנו בהלכות עשרה בטבת, ומעוברות ומניקות פטורות מן התענית.

מצוה להרבות בסעודת פורים, ולכתחילה צריך לאכול פת (לחם) בסעודה זו.

כתב הרמב"ם (פרק ב מהלכות מגילה הט"ו) כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, וישתה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו. ומצוה לאכול בסעודה זו בשר בהמה דוקא. וכתב המאירי (מגילה ז:) חייב אדם להרבות בשמחה בפורים ובאכילה ובשתיה וכו', ומכל מקום אין אנו מצווים לשתות כל כך ולהשתכר ולהפחית כבודינו מתוך השמחה, כי לא נצטוינו על שמחת הוללות ושטות, אלא בשמחת תענוג שנגיע מתוכה לאהבת ה' ולהודות לו על הניסים שעשה לנו, עד כאן עיקר דבריו.

ומן האמור עלינו ללמוד לגבי כל אחד ואחד, שאף אם הוא סבור שאין זה לפי אופיו להתחיל לדבר בדברי תורה ולשיר שירי קודש בסעודת הפורים, מכל מקום, החלש יאמר גיבור אני, ויתחיל בכך על כל פנים בסעודה זו של יום הפורים, שיכולה להיות סעודה של שמחת מצוה ואהבת ה', ויכולה חלילה להפוך לסעודה ריקה מתוכן שכולה שטות והבל, ומתוך כך יזכה להתכבד בעיני כל רואיו, ויקום ויהפוך את כל צורת הבית שלו לבית עם אהבת תורה ויראת שמים.

כתב בספר ארחות חיים (הלכות פורים אות לח) שמה שאמרו בגמרא (מגילה ז:) שאדם חייב להשתכר בפורים עד שלא ידע להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי, ומרן בשלחן ערוך הביא דין זה להלכה (סימן תרצה סעיף ב) אין הכוונה שישתכר, שהרי השכרות איסור גמור הוא, אלא רק שישתה מעט יותר מדרכו.

וכן כתב הרמ"א ועוד ועוד מרבותינו הפוסקים. וכתב הגר"א (הגאון רבי אליהו מוילנא מגדולי האחרונים באשכנז, בסימן תרצה) שמכיון ששותה יותר מדרכו ומתוך כך ישן, אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי, ובכך יוצא ידי חובת השתיה ביום זה. והרש"ש (רבי שמואל שטראשון מגדולי מפרשי התלמוד לפני כמאה וחמשים שנה) (מגילה ז:) ועוד פוסקים כתבו, שהיה לקדמונים פיוט, ובסיום החרוזים אמרו פעם ארור המן, ופעם ברוך מרדכי, ומי שהוא שתוי קצת ואינו בישוב הדעת כל כך יוכל להחליף בין המן למרדכי, וזו הכוונה עד דלא ידע בין ארור המן וכו'. ובספר רוב דגן כתב, שמה שאמרו "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", אין הכוונה שיאמר להיפך חס ושלום, אלא שלא ידע לספר ענין הנס בצורה ברורה.

וכן היה מנהג מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל שלא היה משתכר ביום הפורים, רק שותה מעט יותר מהרגלו (כוס יין אחת), ומתוך כך ישן מנוחת צהריים. (וכמו שפסק בספרו עמוד קעה). וכמבואר כל זה בנימוקי יוסף (מגילה ז ע"ב), שזה שאמרו "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", היינו לומר מילי דבדיחותא ולשמוח בשמחה של מצוה, ולא שישתגע בשכרותו וימשך אחר שחוק וקלות ראש וניבול פה, שאין זה שמחה אלא הוללות וסכלות. עד כאן.

גם ביום הפורים לא היה מרן זצ"ל מרשה לעצמו חלילה להתבטל מן התורה, אלא היה יושב ושוקד בתורה יומם וליל. ובספר אביר הרועים חלק שני הבאנו, שהיה מרן זצ"ל נוהג ללמוד בליל פורים הרבה מאד (והרבה שנים למד כל הלילה), כי בליל פורים לא מגיעים הרבה אורחים שיגרמו לביטול תורה. ולאחר מכן ביום הפורים היה מקבל קהל שעה אחת, ואחר כך יושב ולומד וישן שעתיים, כי ממילא לא יעירוהו, ואחר כך היה מתפלל מנחה ואוכל סעודת פורים בשמחה ודיצה עם בני ביתו. ולעתים היה אוכל בבוקר, כמנהגו מידי שבת.

וזכות הלימוד של יום הפורים היא נעלית יותר משאר ימות השנה, מפני שביום זה רק מעטים מאד שמים הגיונם בתורה, שהכל טרודים בשמחת הפורים ובמצוות היום, ועל כן מי שזוכה ללמוד בשעות אלו שאין הרבה שלומדים בהן, שכרו גדול כנגד כולם.

עוד כתבנו בספר אביר הרועים, שבצעירותו היה מרן זצ"ל טורח לשמח את כל בניו ובנותיו הקטנים בפורים, והבאנו שם בזו הלשון: "וסיפרה לי מרת אמי שתחיה, שהרב מרן זקני רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, נהג בפורים, לשים ידו סמוך לפיו, כמין חצוצרה, והיה נושף על ידו, ומשמיע קול חליל עדין וערב. ומעולם לא עשה כן זולת ביום פורים. ועד היום זכרונותיהם של בניו ובנותיו מלאים ערגה לימים אלו בהם זכו לחסות בצילו של רב האי גאון וקדוש.

------------------------------------------------------------------

לפי בקשת מנויים רבים, לאחר שדיברנו בעניני הלכות צדקה, ועתה דיברנו בענין מצות זכר למחצית השקל, אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, העושים מעשיהם לשם שמים, והתרומות הנתרמות למוסד הנ"ל, כל כולם קודש לסיוע לתלמידי חכמים ההוגים בתורה יומם ולילה, ואף פרוטה אחת מהכספים המופקדים עבור המוסד "תפארת רשב"י", אינו מועבר לשום מטרה אחרת, לא כ"עמלה" עבור מנהלי המוסד, ולא לשום ענין אחר, רק הכל באמת ובאמונה למען הגדיל תורה ולהאדירה.

להפקדת תרומות, מספר החשבון הוא: 169250, סניף 167, בנק דיסקונט.
או בקישור: https://nedar.im/7014271

תזכו למצוות!

------------------------------------------------------------------

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

קריאת המגילה מפי מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל

אורך השיעור: 00:35:55         הורד     (32.89 MB)

דיני פורים ואגדה חלק א

אורך השיעור: 01:04:02         הורד     (29.32 MB)

המשך דיני פורים ואגדה חלק ב

אורך השיעור: 00:45:48         הורד     (20.97 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

בעל חובות והוא במינוס גדול בבנק האם יתן מתנות לאביונים? י"ב אדר תשע"ח / 27 בפברואר 2018

יתן כמה שקלים

האם מדברכם מובן שמותר להשתכר כלוט בפורים? י"א אדר תשע"ב / 5 במרץ 2012

אין להשתכר בפורים. וכפי שכבר כתבנו בשנים קודמות, (ואולי היה נכון לחזור על הדברים גם בשנה זו).
והנה ההלכה מצורפת לשאלה

מי שאינו מורגל בשתיית יין כלל ולא אוהב יין, האם יכול לא לשתות כלל ? י"ז אדר ב תשע"א / 23 במרץ 2011

שלום!

מי שאינו אוהב יין כלל, אינו מחוייב לשתות יין.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה