הלכה ליום שני י"א אדר ב תשפ"ב 14 במרץ 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת זקני

בנימין רפאלי בן חנה ז"ל

במלאות שנים עשר חודש לפטירתו של סבי ששירת את הציבור נאמנה כגבאי מעל 30 שנה. ת.נ.צ.ב.ה.
ולרפואת סבתי שתחי' - אסתר בת מיכל נ"י

הוקדש על ידי

נכדו

קריאת המגילה

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו למדים לענין המגילה שנכתבה על ידי אסתר המלכה יחד עם מרדכי היהודי, והם שתקנו לנו לקרותה בימי הפורים.

שומע כעונה
מכיון שלא כולם בקיאים בקריאת המגילה, וגם לא לכולם יש מגילה כשרה כתובה על גבי קלף, לכן אנו נוהגים לצאת ידי חובת קריאת המגילה מדין "שומע כעונה", כלומר, מי ששומע קריאת מגילה ממי שקורא אותה מתוך מגילה כשרה, יוצא ידי חובת הקריאה כאילו הוא קרא בעצמו. לכן קורא השליח ציבור מתוך מגילה כשרה, והוא מכוין להוציא את כלל הציבור ידי חובת הקריאה, וגם הציבור כולו צריכים לכוין לצאת ידי חובה בקריאתו, והרי זה כאילו הם קוראים בעצמם ממש.

דיבור באמצע המגילה
בעת קריאת המגילה אסור לדבר בשום עניין עד לאחר הברכה שבסוף קריאת המגילה. ואם השומע את הקריאה עבר ודיבר דברים אחרים בעוד שהקורא ממשיך בקריאתו, לא יצא ידי חובתו, ודינו כדין מי שלא שמע חלק מקריאת המגילה וכפי שיבואר להלן.

צריך לדקדק היטב בקריאת המגילה, ובפרט יש להזהר בזה בזמן ששומעים את השליח ציבור קורא במגילה, שלא לאבד אף מילה אחת מן הקריאה במגילה, משום שלדעת רבים מהפוסקים, (ומהם הרשב"א והר"ן ועוד), אם חיסר תיבה (מילה) אחת מהמגילה לא יצא ידי חובתו.

מה יעשה מי שלא שמע חלק מהקריאה?
אם קרה לאדם (איש או אשה), שמחמת איזה רעש וכדומה לא שמע כמה מילים מקריאת המגילה, יכול לקרות את אותן המילים מתוך המגילה שבידו, אפילו אם היא אינה מגילה כשרה אלא מגילה מודפסת, ויזדרז בקריאתו וימשיך עד מקום שהשליח ציבור קורא בו, ואז ישתוק וימשיך לשמוע הקריאה מפי השליח ציבור. (ויוצא בזה ידי חובתו, כל זמן ששמע לפחות את רוב קריאת המגילה מפי השליח ציבור, ורק מיעוט המגילה קרא בעצמו מתוך המגילה המודפסת אשר בידו).

המאחר לבית הכנסת
מי שאיחר לבית הכנסת וראה שהשליח ציבור כבר בירך את הברכות שלפני קריאת המגילה. כתב הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א (ילקו"י סימן תרפז), שעדיף שילך לביתו ויקרא מגילה עם ברכות ביחיד, ממה שישמע מגילה בלי ברכות בציבור. וכמובן שהדין כך, דוקא כאשר אדם זה מסוגל לקרוא מגילה לעצמו בבית, אבל אם אינו מסוגל לעשות זאת, מוטב שישמע את המגילה מפי השליח ציבור. ואם השליח ציבור התחיל לקרוא כמה פסוקים מהמגילה, יקרא אותו אדם במהירות מתחילת המגילה עד שישיג את השליח ציבור במקום שהוא קורא. ואז ישתוק ויקשיב לשליח ציבור. וכמובן זאת בתנאי, שאת רוב המגילה ישמע מפי השליח ציבור כמו שהסברנו.

קולות נפץ
יש נוהגים "להכות" את המן. שבשעה שמזכירים את שמו של המן הרשע בקריאת המגילה, מכים על השלחנות וכדומה בקול רעש וכסימן על מחיית עמלק. ובדורות האחרונים יש שהגדילו לעשות ומעוררים רעשים מופרזים, עם קולות נפץ ברעש גדול, והדבר מביא למכשלה גדולה, שיש אנשים ונשים שלא מסוגלים להאזין היטב לכל קריאת המגילה. לכן יש לבטל את המנהג הזה. ואם יש צורך, על הגבאים להודיע, שרק בקריאת "המן" הראשון והאחרון במגילה, יוכלו להקהל להוציא זעמם על המן הרשע בקולות וברקים, ואז ימתין החזן כמה רגעים עד שהקולות יחדלון, וימשיך בקריאת המגילה. וכשהיה מרן זצ"ל צעיר לימים, היה דואג עוד לפני קריאת המגילה לכך שהנערים בקהל לא יעזו לעורר רעשים בנפצים וכדומה, והיה מוחה על זה ביד חזקה, לבל יעיז מישהו מן הקהל לעבור על התקנה, ולא יעשו רעש כלל זולת ב"המן" הראשון והאחרון. וכן נהג בזקנותו, שהיה מזהיר על כך לפני שהחלו לקרוא, ואומר שלאחר הקריאה כשיאמרו "ארור המן", אז יכוהו כמה שירצו.

ברכת המגילה
לפני קריאת המגילה, מברכים על קריאתה שלוש ברכות, "על מקרא מגילה", שעשה נסים לאבותינו", וברכת "שהחיינו". וכשחוזרים לקרוא מגילה בבוקר, לא מברכים "שהחיינו". (מלבד אדם שלא קרא מגילה בלילה מפני שלא היתה לו שום אפשרות, שאז יברך על הקריאה בבוקר גם "שהחיינו"). ויש נוהגים לעמוד בשעת הברכות, ויש שאינם עומדים, ואצל מרן זצ"ל נהגו לשבת בשעת הברכות.

ולאחר קריאת המגילה, גוללים את המגילה, ומברכים את ברכת "הרב את ריבנו" כפי שמודפס במגילות ובחומשים, (בסוף חומש שמות מודפסת בדרך כלל המגילה). אבל אדם הקורא את המגילה ביחיד, בלי ציבור, אינו מברך את הברכה שאחרי קריאת המגילה, כי לא תיקנו לברך את ברכת "הרב את ריבנו" אלא בציבור. ומכל מקום כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה עמוד צא), שאין צורך דוקא בעשרה אנשים מישראל, אלא אפילו אם יש שם עשר נשים, גם כן רשאי לברך את ברכת "הרב את ריבנו".

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

קריאת המגילה מפי מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל

אורך השיעור: 00:35:55         הורד     (32.89 MB)

דיני פורים ואגדה חלק א

אורך השיעור: 01:04:02         הורד     (29.32 MB)

המשך דיני פורים ואגדה חלק ב

אורך השיעור: 00:45:48         הורד     (20.97 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב, אדם שאכל בשרי ועדיין לא עברו שש שעות [ אסור לו לאכול חלבי ]. האם מותר לו לאכול דבר שאופה/בושל בכלי חלבי שלא בן יומו [נקי] ואם כן, האם מותר גם אם הכלי בושל או נאפה בו דבר חלבי בתוך 24 יום , ואחר כך [למשל שעה] ניקו את הסיר ובישלו או אפו בו דבר פרווה מותר לאדם בשרי לאוכלו?
תודה רבה!!! י"א אדר ב תשפ"ב / 14 במרץ 2022

מותר אפילו אם בישלו בכלי בן יומו. כמו שמבואר ביורה דעה סימן צו. 

שאליה אים האישה לו שמעה מגילה האים הבעל צריך ליקרו עים ברכה או לו גילה קדרה י"ד אדר תשפ"א / 26 בפברואר 2021

יקרא לה עם ברכה. רק לא ברכה שאחרי המגילה. 

אנוס שאין לו איפה לקרוא מגילה , מה יעשה? ט"ז אדר ב תשע"ט / 23 במרץ 2019

עליו לקרוא מגילה בביתו, ולדאוג מראש למגילה כשרה. ואף על פי שאינו יודע את טעמי המקרא, יקרא, ונכון שאדם אחר ישב לידו וישים לב שלא תמצאנה טעויות בקריאה.

כשאדם משלים את הקריאה של חלק מהמגילה שפספס, ידוע שהוא צריך להשמיע לאוזנו את מה שהוא מוציא מפיו. השאלה היא האם בדיעבד שלא השמיע לאוזנו- האם יצא ידי חובה או לא? ח' אדר ב תשע"ט / 15 במרץ 2019

בדיעבד יוצא ידי חובה גם כשלא משמיע לאזניו. אולם לכתחילה יש להזהר בזה כי יש אומרים שלא יצא אפילו בדיעבד בקריאת מגילה.

מה דינה של בחורה שקראה מגילה בליל י"ד ובליל ט"ו. ולא הספיקה לקרוא בבוקר כלל, האם יצאה ידי חובה על פעמיים? י"ז אדר תשע"ח / 4 במרץ 2018

לא יצאה ידי חובה, כי יש לקרוא בערב ובבוקר,

אני בחוץ לארץ ואין כאן מגילה כשרה. האם אפשר לצאת ידי חובה אם אני קוראת את המגילה, מהמגילה המודפסת שלי? י"ד אדר תשע"ח / 1 במרץ 2018

היה עלייך להשיג מגילה כשרה. וכעת אם אין מגילה, יש לקרוא ממגילה מודפסת. אבל אין לברך על הקריאה.

האם אשה יכולה לקרוא לעצמה ממגילה מודפסת ולצאת ידי חובה? י"ד אדר תשע"ח / 1 במרץ 2018

יכולה לקרוא לעצמה, אבל צריכה מגילה כשרה.

האם יצאה ידי חובת מגילה אשה אשר איחרה והגיעה באמצע ברכות המגילה, השלימה את הברכה תוך כדי....... ומה דינה של אישה שדברה אחרי ברכות אבל שמעה את השליח מתחיל בקריאה, האם יצא ידי חובה? י"ג אדר תשע"ח / 28 בפברואר 2018

דיברה אחרי הברכות לפני קריאת המגילה, יצאה ידי חובה. אבל אם בירכה בזמן שהשליח ציבור כבר החל לקרוא, והיא לא קראה בעצמה מיד גם את המילים שהפסידה (עד המקום שהיא ממשיכה את שמיעת הקריאה יחד עם השליח ציבור), לא יצאה ידי חובתה. ועליה לחזור ולקרוא שוב.

אישה שלא בירכה ברכות השחר ושמעה קריאת מגילה. האם נחשב לה שיצאה בקריאת מגילה ? ט"ו אדר תשע"ז / 13 במרץ 2017

יצאה ידי חובה

אצלינו קוראים את המגילה ביום לנשים, אחרי סעודה, האם זה מנהג טוב? ט' אדר תשע"ז / 7 במרץ 2017

לא נכון כלל לעשות כן, אלא יקראו לפני הסעודה.

לכאורה משמע מהאמור שגם מי שדיבר אך השלים את החסר בעצמו
או שדיבר בזמן שהקורא לא התקדם כגון שגער על הילדים שיהיו בשקט, גם הוא לא יצא ידי חובה אף בדיעבד, ושמענו שבמקרה זה יצא י"ח בדיעבד אף שדיבר? ט' אדר תשע"ז / 7 במרץ 2017

במקרה כזה בהחלט יוצא ידי חובה. כל ששומע רוב המגילה מפי הקורא.

האם ניתן לקרוא קריאת המגילה והמגילה לא מקלף, לאישה בבית ולהוציא אותה ידי חובה? ט' אדר תשע"ז / 7 במרץ 2017

אין לקרוא לנשים מגילה מתוך מגילה שאינה כשרה.

האם מותר להרעיש בזמן קריאת "המן" ? ט' אדר תשע"ז / 7 במרץ 2017

מן הדין מותר. אבל הדבר גורם הפרעה לכלל, ולכן לא נכון לנהוג כן. ובמקומות של בני תורה מרעישים בהמן הראשון והאחרון.

האם אפשר לצאת ידי חובת שמיעת מגילה, אם שומעים קריאת מגילה בשידור חי באינטרנט? למי שלא יכול להגיע לבית כנסת? ט"ז אדר ב תשע"ו / 26 במרץ 2016

לא יוצאים ידי חובת קריאת מגילה אלא בשמיעה מפיו של הקורא ממש. ולא בשידור חי ולא בהקלטה.

שלום, כחייל מילואים אני יכול לצאת לחופשה בתנאי הבא: 
[1] שבת זכור [ חיוב מדאורייתא ]
או
[2] בפורים [ לשמיעת המגילה ]
במה עלי לבחור ??
יש לציין שאוכל לקיים את המצוות רק כאשר אני בחופשה. ד' אדר ב תשע"ד / 6 במרץ 2014

שלום רב!

השאלה חמורה, ויש להורות לך, שתבקש להשתחרר בשבת זכור, כדי לשמוע את הקריאה מן הספר תורה. מאחר והיא מצוה מן התורה, וגם היא המצוה הראשונה שאתה פוגע בה.

וביום הפורים, עליך להשתדל בכל כחך להשיג מגילת אסתר כשרה, ולקרוא מתוכה את המגילה (אף בלי טעמי המקרא, ואפילו עם טעויות בניקוד וכדומה). ועליך לקיים מצוות מתנות לאביונים ומשלוח מנות. ותוכל למנות מראש שליחים לקיים את המצוות הללו עבורך. על ידי שתתן להם את המעות ואת המנות, ולמנותם שליחים שיתנום ביום הפורים. אבל את מקרא המגילה אי אפשר לקיים על ידי שליח, ולכן עליך לקרוא בעצמך כמו שכתבנו.

בברכת התורה, פורים שמח, וה' ישמרך מכל רע,
הלכה יומית.

אם אני קוראת את המגילה בעיר שאני גרה בה בערב במוצאי שבת ובבוקר יום ראשון, ונוסעת באותו היום לירושלים, ולא חוזרת לעיר מגורי לפני השקיעה, האם צריכה בערב לשמוע שוב את המגילה בירושלים?
ואם אסע ביום שושן פורים לירושלים ואגיע רק בצהריים, האם גם אז מחוייבת לשמוע את המגילה? וכן גם בערב יום שני? ד' אדר ב תשע"ד / 6 במרץ 2014

אם שמעת מגילה בליל י"ד, וכן בבוקר י"ד, ואחר כך נסעת לירושלים, ואת חוזרת ללון בביתך שאינו בירושלים, לכל הדעות אינך קוראת מגילה בט"ו. וכן אם אתה נוסעת לירושלים ביום ט"ו בצהרים, אינך צריכה לשמוע מגילה בט"ו.
ויש מחלוקת בפוסקים, לגבי מי ששמע מגילה בי"ד, ונסע בליל ט"ו לירושלים ללון שם, שיש אומרים שאינו קורא מגילה בט"ו, אלא אם עבר דירה ממש לירושלים. ויש חולקים.

מה דינה של אשה שאיחרה מעט לקריאת המגילה (דבר שמצוי בשל טרדות הילדים)?
האם היא יכולה להשלים מה שהחסירה מהחומש/סידור, עד שתגיע להיכן שאוחז הש"צ,כל עוד היא "משיגה" אותו לפני שסיים את רוב המגילה, כדין המחסיר תיבות אחדות? י"א אדר תש"ע / 25 בפברואר 2010

שלום רב!

אשה שאיחרה לקריאת המגילה, עליה לקרוא בזריזות מהחומש, עד שתגיע למקום שהקורא עומד בו. ואז, אם עוד לא עברה מחצית מהקריאה, הרי היא יוצאת ידי חובתה. וכמו שכתבת.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה