הלכה ליום חמישי כ"ה אב תשע"ד 21 באוגוסט 2014

שאלה: האם מותר לשמוע קול אשה שרה, כאשר קולה אינו נשמע באופן מיידי, אלא באמצעות הקלטה, או בשידור חי דרך רדיו וכדומה?

הנה בהלכה הקודמת ביארנו מה המעמד ההלכתי של קול הנשמע דרך הרדיו, שאף על פי שיש לענות אמן לברכה הנשמעת דרך הרדיו בשידור חי, משום שלענין עניית אמן אין צורך בשמיעת הברכה, אלא די בידיעה הברורה שכעת יוצאת ברכה פלונית מפיו של פלוני, מכל מקום אי אפשר לצאת ידי חובת שמיעת קריאת המגילה וכדומה דרך הרדיו, שכן הקול הנשמע דרך הרדיו אינו קול אנושי כלל וכלל, רק הוא כעין צילום הקול האנושי וכמו שהסברנו. ובשמיעת ברכה המוקלטת מזה זמן על גבי קלטת, הדבר פשוט שאין לענות אמן על ברכה כזו, שאין לענות אמן על ברכה היוצאת ממכשיר חשמלי גרידא. וכן יש לשים לב, בעת שעונה אמן לקול הנשמע דרך הרדיו, שלפעמים הקול נשמע ברדיו מאוחר זמן מה אחר שכבר נאמרה הברכה, והרי זה כברכה מוקלטת שפשט אין לענות עליה אמן.

ומעתה נבא לדון בשאלת שמיעת קול אשה שרה דרך הרדיו, שהרי בענין שמיעת קול אשה שרה יש איסור מצד קול באשה ערוה, כמו שאמרו בגמרא בברכות (כד.) שאסור לבני אדם שאינם ממשפחתה לשמוע את קולה כשהיא משוררת. (וברכות יחולו על ראשיהן של אותן נשים בעלות תשובה הנמנעות מלהופיע בפני אנשים, שהוא נסיון מהקשים ביותר), ובפרט יש להזהר בזה בשעת אמירת דברים שבקדושה, כגון מי שהוא קורא קריאת שמע ושומע קול אשה, שאז אסור לקרות קריאת שמע בזמן שהוא שומע קול זמר של אשה, כמו שפסק מרן בשלחן ערוך (סימן עה). והנה ברור שמצד עצם הדין שאין לשמוע קול אשה שרה, אין איסור בזה אלא באופן ששומע את קול האשה ממש, אבל אם שומע קול אשה שהוא מוקלט או דרך הרדיו, שאין זה קול אנושי, אין בזה איסור מצד שמיעת קול אשה שרה. ועל כן פסק מרן רבינו הגדול זצ"ל שמעיקר הדין יש להקל בשמיעת קול אשה דרך הרדיו וכל שכן בהקלטה מזמן ארוך. ובפרט באופן שהוא אינו יודע איך נראית אותה האשה ששרה מפני שלא ראה אותה מעולם, ואפילו אם ראה אותה, מכל מקום מכיון שאין זה קול אשה ממש אין לאסור בזה. וכן נמסר בשם עוד מגדולי הדור להיתר. אולם הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, העיר על דברי מרן הרב זצ"ל, שהגם שלפי דעתו גם כן נראה ברור שלא נאסרה שמיעת קול אשה כשהוא נשמע דרך הרדיו, מכל מקום תמה איך אפשר להקל בזה לציבור, והלא אין ספק שבשמיעת קול אשה שרה הוא עלול לבא לידי הרהור עבירה שהוא איסור מן התורה, ולכן לפי דעתו יש להחמיר בזה ולא לתת מקום היתר בדבר שהוא מכשול לרבים.

ומכל מקום, אף שטוב הדבר שדברי הגאון רא"י ולדנברג נאמרו, העיקר להלכה, שאין איסור לשמוע קול אשה שרה דרך רדיו או טייפ, הואיל ואין זה קול אנושי ממש. אולם ברור ואין ספק בדבר, שאם יש בשירתה דברים אסורים, הן מצד המילים שבשיר והן מצד אופי השירה, בלאו הכי יש בזה איסור מצד אחר גם אם היה זה איש ששר ולא אשה, וכן אם בשירתה הוא עלול לבא לידי מחשבה אסורה והרהור רע, גם כן יש בזה איסור חמור מן התורה. אבל כל שאין חשש כזה, העיקר להקל בשמיעה דרך הרדיו מעיקר הדין. והמחמיר תבא עליו ברכה.

ולסיום ברצונינו להוסיף, בענין מה שכתבנו שלא יוצאים ידי חובת קריאת מגילה בשמיעה דרך הרדיו וכדומה, שמכל מקום לענין "התרת נדרים" שעושים בערב ראש השנה ויום הכפורים, יוצאים ידי חובת ההתרה גם בשמיעה דרך רדיו או לוין, ששם לא שייך דין שומע כעונה, ואין צורך בשמיעה ממש, רק צריך שידע הוא מה שאומרים הדיינים, ושידעו הם את דבריו.

(יביע אומר חלק א סימן ו)

שאלות ותשובות על ההלכה

אני אשמח לדעת מה המקור (בכתבי מרן הרב עובדיה - אם יש.) למה שהבאתם לפני מספר ימים - שמותר לשמוע קול אשה שרה בהקלטה, אפילו אם הוא ראה אותה קודם. ט"ז אלול תשע"ד / 11 בספטמבר 2014

הליכות עולם חלק ראשון עמוד קכג. ועוד.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה