הלכה ליום שלישי ג' תמוז תשפ"ד 9 ביולי 2024

חשש מעין הרע

אתמול למדנו, שאין להעלות לתורה שני אחים, או אב ובנו, בזה אחר זה, מפני חשש עין הרע. שכך גם פסק בספר משנה ברורה, וכן היא מסקנת הפוסקים.

מהות הנזק
כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו ענף עץ אבות: "עין הרע", אינו רק על ידי שונאים בעלי עין רעה, אלא גם על ידי אוהבים, ואפילו על ידי תלמידי חכמים!

צא ולמד ממה שאמרו במסכת ברכות (דף נח:): רב פפא ורק הונא בנו של רבי יהושע, היו מהלכים בדרך, ופגשו את רבי חנינא בן רב איקא, אמרו לו, בראותינו אותך, עלינו לברך שתי ברכות, ברכת "שהחיינו", וברכת "שחלק מחכמתו ליראיו", (מרוב שמחתם בראותם אותו בירכו שהחיינו, ומחמת גדולתו בתורה שהיה מגדולי הדור, בירכו עליו שחלק מחכמתו ליראיו).

אמר להם, אף אני אברך עליכם שתי ברכות אלו! ונוסף עליהן, אברך גם את ברכת "ברוך חכם הרזים", מפני שאתם חשובים בעיני כנגד ששים רבוא מישראל, (ברכת חכם הרזים היה מברך מי שרואה יותר מששים ריבוא מישראל בבת אחת). אמרו לו, כל כך אתה חכם ונבון! ונתנו בו עין (הרע) ונפטר.

והדבר ברור שלגדולי ישראל, רב פפא ורב הונא ברבי יהושע, לא היתה חלילה איזו מדה רעה של צרות עין כלפי רבי חנינא בר רב איקא, אלא שמחמת ההתפעלות העצומה שהיתה להם כלפיו, מרוב גדולתו בתורה וחכמתו, אף על פי שבודאי שמחו בגדולתו בטוב עין שהיה להם, מכל מקום גרמו לו שנפטר. נמצינו למדים אם כן, שדרך הפעולה של העין הרע היא מחמת ההתפעלות שאנשים גורמים כשרואים דבר מה מפתיע אצל זולתם, שאז יכולים לגרום לו עין הרע ולהזיק לו.

יצירת דבר שמעורר התפעלות רבה
וכן אמרו במסכת בבא בתרא (דף יד.): אין עושין לכתחילה ספר תורה שאורכו יותר על היקפו, (שצריך לחשב הכתב שבספר תורה לכתחילה לפי עובי הקלפים, שכשיגמור לכתוב את ספר התורה יהיה היקף הספר כשהוא גלול כמדת אורכו לגובהו), ודבר זה הוא קשה מאוד לעשותו.

רב הונא כתב שבעים ספרי תורה ולא נזדמן לו אפילו אחד שיהיה מדת היקפו כמדת אורכו. רב אחא בר יעקב כתב ספר תורה אחד על עורו של עגל, ונזדמן לו שהיה אורכו כהיקפו, נתנו בו חכמים עיניהם ונפטר.

ומבואר גם כן, שכל דבר מפתיע, יכול לגרום לעין הרע לשלוט בו. וכן הזכרנו אתמול, מה שאמרו במסכת בבא מציעא (דף קז.), אסור לו לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה (בשעת השיא של צמיחת הגידולים) שלא יזיקנו בעין הרע. וכן אמר רב יהודה לרבין, רבין אחי! לא תקנה שדה סמוכה לעיר, שכל בני העיר מסתכלים בה, ויפגעו בתבואתה בעין הרע! (ויש מבארים שמחמת ההתפעלות של אנשים בעולם הזה, גורמים כביכול להתעוררות הדין מן השמים, אם באמת כל כך גדולה הטובה שיש לאותו אדם, האם באמת הוא ראוי לה, ומחמת כן עלול הדבר להזיק לו. ויש דוחים טעם זה).

ובהמשך נביא בעזרת ה' דרך נכונה מאד להנצל מעין הרע.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה