הלכה ליום שני י"ב תשרי תשפ"ה 14 באוקטובר 2024

מצוות הסוכה

סעודת קבע
בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב בסוכה", אבל פחות משיעור זה מותר לאכול מחוץ לסוכה, ולפיכך גם אם אוכלו בתוך הסוכה, אין מברך על אכילה זו לישב בסוכה.

האוכל עוגות
האוכל עוגות כשיעור יותר מכביצה, כלומר, כשישים גרם עוגה, חייב לאכול בסוכה, אבל אינו מברך על ברכת "לישב בסוכה" משום שיש מחלוקת הפוסקים אם יש לעוגה דין פת ממש, ומשום ספק אין לברך על אכילה זו, שהרי כלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל", וכפי שביארנו בכמה מקומות.

אבל אם אוכל מהעוגות כמות גדולה כשיעור קביעת סעודה, שהוא שיעור שלוש ביצים, (שהם קרוב למאה וששים ושתיים גרם), צריך גם לברך ברכת "לישב בסוכה" כדין האוכל פת ממש. (אולם גם כשאוכל שיעור כזה, אינו מברך אלא "מזונות", ורק אם יאכל שיעור של מאתים ושש עשרה גרם, יוכל לברך על העוגה המוציא וברכת המזון). ולמנהג האשכנזים יש חילוקי מנהגים בעניינים אלו ולא נוכל לפרט את כולם.

דין הנשים
נשים פטורות מן הסוכה, כשם שהן פטורות מרוב "מצוות עשה שהזמן גרמן". כלומר, המצוות שהן בקום עשה (ולא בשב ואל תעשה) והן תלויות בזמן. והרי מצות סוכה היא בקום עשה, והיא תלויה בזמן, (שהוא ימי הסוכות), ולכן נשים פטורות ממנה. ואם הן אוכלות בסוכה, בודאי יש להן שכר גדול על כך, ומסוגלת המצוה להגן עליהם מכל רע. ומכל מקום הנשים לא תברכנה על ישיבתן בסוכה "לישב בסוכה".

ולמנהג רבים מן האשכנזים, נשים מברכות גם על מצוות שהן פטורות מהן, כגון מצות נטילת לולב ואמירת ההלל וקריאת שמע וכיוצא בזה, ועל כן למנהגן הן מברכות גם על ישיבה בסוכה. וכפי שהזכרנו כמה פעמים.

לסיכום: אסור לאכול מחוץ לסוכה סעודה עם לחם, כאשר אוכל מן הלחם יותר משיעור כביצה (שהוא כחמשים וארבע גרם פת). וכאשר אוכל בסוכה שיעור זה, צריך לברך לפני שאוכל ברכת "לישב בסוכה". וכן מי שאוכל עוגה בשיעור זה חייב לאכלה בסוכה, אולם אין לברך על אכילת עוגה בסוכה, אלא אם אוכל עוגה בשיעור של כמאה וחמישים וארבע גרם (ומעט יותר), שאז עליו לברך על מצות הישיבה בסוכה. הנשים אינן חייבות לישב בסוכה, ואם הן מתחסדות לישב בסוכה, שכרן רב מאד. אולם אל להן לברך על ישיבה זו, משום שאינן מצוות בה מן הדין.

מי שאינו יכול בשום אופן לאכול בסוכה, הרי הוא פטור מן הסוכה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אני בא לאכול פת בשיעור שמחייב לשבת בסוכה.
מתי אני מברך ליישב בסוכה, בין נטילת ידיים לברכת המוציא? י"ד תשרי תשפ"ב / 20 בספטמבר 2021

מברכים בין הנטילה לברכת המוציא. לפני שיושבים.

האם מותר לאכול מצה מחוץ לסוכה י"ח תשרי תשפ"א / 6 באוקטובר 2020

עד שיעור כביצה, מותר. יותר משיעור כביצה, אסור.

אם הבנתי נכון חלה טעות בסיכום. אם אכל 154 גרם מזונות בערך.לישב בסוכה. ולפי מה שהבנתי רק אם אכל 230 גרם מזונות בערך לישב בסוכה. י"ד תשרי תשפ"א / 2 באוקטובר 2020

לא. ברכת לישב בסוכה יש לברך גם בשיעור שלוש ביצים. המוציא וברכת המזון אין לברך עד שיאכל קביעות סעודה כמו בכל ימות השנה.

מה פוסקים להלכה דמצות זה קלי ואנוהו דאורייתא דרבנן או מידת חסידות ?
נפק"מ לקישוט הסוכה, מה לכוין בשעת תליית הקישוטים. י"ג תשרי תשפ"א / 1 באוקטובר 2020

מבואר בסוכה דף יא: ובדברי הראשונים שאם מקיים זה אלי ואנוהו מקיים מצוה מדרבנן. אבל יש לה שורש בתורה. 

האם מותר לבני ישיבות לשמוע שירת נשים שאני לא מכיר את האישה ואיני ראיתי אותה?? י"ג תשרי תשפ"א / 1 באוקטובר 2020

אם הדבר אינו מביא להרהור, ומדובר בשירים שאינם מלאים דברי עגבים, מן הדין יש להקל, אבל אמרו, הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו. 

האם יש את הדין שמנהג קודם להלכה?? י"ג תשרי תשפ"א / 1 באוקטובר 2020

תלוי מתי. יש מנהג שהוא בטעות, ואינו עוקר הלכה. ויש מנהג שניתן לישבו על פי ההלכה, ואף שאילו לא היה המנהג לא היינו עושים כן, אבל המנהג מוסיף תוקף. ויש בזה גם תנאים מהי ההגדרה של מנהג, כי לא כל דבר שנהגו בו איזה זמן כבר יחשב למנהג. 

כתבתם שאם אוכל מהעוגות כמות גדולה כשיעור קביעת סעודה, שהוא שיעור שלוש ביצים (שהם קרוב למאה וששים ושתיים גרם), צריך גם לברך ברכת "לישב בסוכה" כדין האוכל פת ממש. מרן זצ"ל בהליכות עולם חלק ב עמוד רפ כותב: ואם אוכל פת הבאה בכסנין באופן שקובע סעודתו עליה, דהיינו שאוכל כשיעור ארבע ביצים [דהיינו ע"ב דרהם, שהם כמאתים וששה עשר גרם. וטוב להחמיר שיאכל כמאתים ושלושים גרם], שהדין בזה הוא שצריך ליטול ידיו ולברך המוציא, ולאחר סעודתו צריך לברך ברכת המזון, מברך גם לישב בסוכה. לא מוכרח שיש סתירה בין הדברים, אך עדיין הייתי שמח לדעת איפה אפשר ללמוד את החילוק שכתבתם שבשלוש ביצים מברך לישב בסוכה אך לא מברך המוציא וברכת המזון לעומת ארבע ביצים שכן. ו' חשון תשע"ו / 19 באוקטובר 2015

שאלתך יפה, והשיב עליה מרן זצ"ל ספרו חזון עובדיה סוכות, עמוד קלו, שיש חילוק בין קביעות סעודה לענין המוציא, לבין קביעותה לענין סוכה, כיון שמרן בשלחן ערוך פסק שדי בשיעור שלוש ביצים, ואף שהוא מחלוקת, מכל מקום כיון שמצות סוכה מן התורה, וכיון שיש בזה עוד ספקות, יש לברך אפילו בשיעור זה

למעלה כתבם בעוגה 162 גרם ובסיכום כתבם 154 זה נכון או שנפל טעות סופר? ו' חשון תשע"ו / 19 באוקטובר 2015

השיעור בסיום, הוא המדוייק יותר, וכתבנו בתחילה באופן כללי

כיצד הרב זצ"ל פסק לגבי אכילת מזונות כשיעור סעודה (216 גרם), בעניין נטילת ידיים עם ברכה או ללא ברכה? ו' חשון תשע"ו / 19 באוקטובר 2015

עם ברכה

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה