הלכה ליום רביעי י' שבט תשפ"ו 28 בינואר 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רחל בת פלור ז״ל

ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

שיעור ברכה אחרונה

אתמול, הזכרנו את דברי רבותינו בגמרא במסכת בבא קמא (ל.) "האי מאן דבעי למהוי חסידא, לקיים מילי דברכות". כלומר, הרוצה להיות חסיד, ידקדק בעניני ברכות. ולפיכך הבאנו כמה ענינים שכתבו הפוסקים שנכון להזהר בהם בעניני ברכות, אף על פי שאינם מעיקר הדין ממש.

שיעור שתיית יין
הסתפקו הפוסקים, לענין אדם ששתה יין, האם שיעור החיוב בברכה אחרונה הוא שיעור "רביעית יין", שהוא שיעור גדול של כשמונים ואחת מ"ל, או שדי בשיעור קטן יותר של "כזית", שהם עשרים ושבעה גרם בלבד, בכדי להתחייב בברכה אחרונה. ולכן ממדת חסידות, נכון הדבר שלא ישתה אדם יין בשיעור המכניסו לספק בדברי הפוסקים, אלא, או שישתה פחות משיעור כזית, או ישתה יותר משיעור רביעית, שאז יברך ברכה אחרונה לכל הדעות. שהרי אם ישתה כזית יין ולא ישתה רביעית, יכנס לספק אם לברך ברכת מעין שלוש על מה ששתה. ואף שלהלכה אינו מברך ברכה אחרונה, מכל מקום לכתחילה לא נכון להכנס למצב כזה.

הדין בשאר המשקאות
אולם הדין הזה שכתבנו לגבי היין, כתב אותו מרן השלחן ערוך (בסימן רי סעיף א). אך המרדכי, (מגדולי רבותינו הראשונים, נהרג על קידוש ה' בערב שבת, בעיר נירנבורג, שנת הי"ד- 1254) כתב, שרבינו יצחק היה מסופק בזה אף לענין שאר משקאות. ולפיכך כתב המשנה ברורה, ועוד מרבותינו האחרונים, שנכון להחמיר בזה אף בשתיית שאר משקאות.

כמה זה כזית?
דבר נוסף שנכון להזהר בו, הוא בכלל בעצם השיעור של "כזית", שבאכילת שיעור כזית חייב אדם לברך ברכה אחרונה על מה שאוכל, ואנו תמיד חוזרים וכותבים שהוא שיעור של עשרים ושבעה גרם. הנה אין הדבר מוסכם כלל שזהו שיעור כזית. כי יש מהפוסקים שסוברים ששיעור כזית הוא שיעור קטן יותר, של שמונה עשרה גרם. ולכן, ממדת חסידות, יזהר אדם שלא לאכול משום מאכל שיעור של שמונה עשרה גרם. אלא, או יאכל שיעור עשרים ושבע גרם, שאז יוכל לברך לכל הדעות ברכה אחרונה, או יאכל שיעור נמוך יותר משמונה עשרה גרם, שבזה לכל הדעות אינו צריך לברך.

והנה הדבר ברור, שלא כל אדם שיזהר בדברים אלו יהא נחשב מיד לחסיד, ויוכל להשתבח שהוא חסיד, אלא דברים אלו הם עניני חסידות המקרבים את האדם למעלה זו, אבל באמת היא מעלה גבוהה עד מאד, עד שכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאסור לכתוב על מצבת שום אדם שנפטר בזמנינו שהיה "חסיד", כי אין שום אדם בזמנינו שיוכלו לכתוב עליו כך, זולת מקצת חסידים וצדיקים מופלגים שבדור, שהם ראויים באמת לתואר זה.

ועל כל פנים לסיכום למדנו, שמעיקר הדין, שיעור ברכה אחרונה על כל המשקאות, הוא שיעור רביעית בבת אחת, כלומר, שישתה שיעור של שמונים ואחת מ"ל, שאז צריך לברך ברכה אחרונה. ובמאכלים, השיעור הוא שיעור כזית, כלומר, כעשרים ושבע גרם. וכאמור, המתחסדים, נזהרים שלא להכנס בזה לספקות, וכפי שביארנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום הרב, דברי המשנה ברורה לגבי ספק ברכה אחרונה על יין בסימן רי שכתב שהוא הדין לשאר משקים האם דבריו מקובלים גם על הפוסקים הספרדים, או שהספק הוא דווקא על יין? כ"ב טבת תשפ"א / 6 בינואר 2021

מלשון מרן השלחן ערוך משמע שרק על יין יש ספק. וכן הבין בשו"ת קול אליהו סימן רי. אבל המאמר מרדכי כתב שבאמת יש ספק גם בשאר משקין, אף על פי שמרן הזכירו רק לגבי יין. וכן כתב העולת תמיד והחסד לאלפים והבן איש חי פרשת מסעי ועיין חזון עובדיה ברכות עמוד ערב. עיין שם. 

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה