הלכה ליום חמישי י"ב טבת תשפ"ו 1 בינואר 2026

בגדי לבן

בגדי שבת
למדנו בשבוע שעבר, שיש מצוה ללבוש בגדים נאים ומיוחדים לכבוד שבת. וכן אמרו במסכת שבת (דף קיג.), על מה שנאמר לגבי יום השבת, "וכבדתו", ופירשו רבותינו: "שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך ביום חול". לכן יש לייחד בגדים נאים לכבוד שבת, שלא לובשים אותם בימות החול.

ובדורות הקודמים היו מקומות שאנשים, לא היו לובשים בגדי שבת, אלא ביום השבת, בבוקר, אבל בליל שבת היו מגיעים לבית הכנסת עם בגדי החול. ומרן החיד"א בספר ברית עולם (עמוד נז), כתב על הנוהגים כן, שהם מחללים עוז והדר קדושת השבת, והוסיף דברים בגנות ההנהגה הזו. ומרן זצ"ל בספר חזון עובדיה (ח"א עמוד כו) הביא עוד מרבותינו הפוסקים שהעירו על המנהג הגרוע הזה שחובה קדושה לבטלו.

בגדי לבן
לגבי צבע הבגדים בשבת, כתב בספר באר היטב (סימן רסב) בשם רבינו האר"י, שיש ללבוש בגדים לבנים דוקא בשבת. שכן נכון על פי הקבלה. אבל המחבר "באר היטב" כתב על זה, שבמקומות שלא נוהגים ללכת עם בגדי לבן, מי שרוצה להחמיר ולנהוג כדברי רבינו האר"י, אינו רשאי לעשות כן, משום שנראה הדבר כיוהרא, כלומר, דרך גאווה, כאילו הוא מתחסד בדברים שאף אחד לא מחמיר בהם.

ומרן זצ"ל השמיענו בזה את דברי הרב המאירי (בבא קמא דף פא:), שכתב להוכיח מדברי הגמרא, שכל דבר שההיתר שלו פשוט בהלכה, ורצה אחד להחמיר על עצמו, יזהר שלא לעשות כן בפני מי שגדול ממנו בתורה, שזה מראה גדולתו בפניו, וכמתחסד יותר ממה שאינו חובה עליו. והוסיף המאירי, שאין לנהוג כן, אלא למי שהוא נודע ומפורסם בחסידות ובשלימות.

וכן כתב בשו"ת פנים מאירות (ח"ב סימן קנב), לגבי בגדי לבן בשבת, שכיון שבזמנינו נוהגים כולם ללבוש בגדים בצבע שחור או בצבעים אחרים, ולא לבן, אם איזה אחד רוצה להחמיר וללבוש בגדי לבן, אינו רשאי לנהוג כן. והוסיף, שגם המקובלים לא כתבו שילבשו לבן, אלא דוקא במקומותיהם שהיו אנשים שלובשים לבן, אבל בזמנינו שכולם לא לובשים לבן, יש בזה יוהרא וזחיחות הלב.

ולכן גם מרן זצ"ל כתב, שרק מי שהוא שלם בשלימות בכל הדברים ומפורסם בחסידות, רשאי ללבוש בגדי לבן.

והמקובל הרה"ג רבי בניהו שמואלי שליט"א, היה בא לעתים קרובות למרן זצ"ל במוצאי שבת, בבגדי לבן, ומרן זצ"ל לא העיר על זה כלום, כי המקובל רבי בניהו, הוא מפורסם לטובה בחסידות, והוא ראש ישיבת מקובלים, ועושה מעשיו לשם שמים. ולכן במקרה כזה אין בזה יוהרא.

ובדור הקודם היו הרבה חכמים גדולים שהלכו בבגדי לבן, ובימים הנוראים היו גם יחידי סגולה שהלכו בבגד בהיר מאד שעשוי כולו מפשתן, שיש בבגד כזה תועלת מרובה על פי הקבלה, בפרט בימים הנוראים, וכן נהג הגאון רבי מרדכי עזראן זצ"ל, שהיה מחכמי פורת יוסף, ועוד יחידי סגולה.

והגאון רבי משה צדקה שליט"א, בשיעור שנשא בערב ראש השנה (שנת התשפ"ו), הביא את דברי רבינו יוסף חיים, בבן איש חי (פרשת נצבים אות ג), שבראש השנה לובשים בגדי לבן. והגאון רבי משה הסביר, שבימות החול יש נוהגים ללבוש דוקא בגד שחור, שהוא מכניע את הדינים, מפני שהוא בגד שמסמל עצבות ושברון לב. ולכן בראש השנה הולכים בבגדי לבן, להורות על השמחה והבטחון שלנו בה' יתברך. אבל בזמנינו שבגדים כהים אינם מסמלים עצבות, אלא רבים מאד הולכים כך, אין מניעה ללכת בבגדים שחורים, אפילו בשבת, ואמר, שגם על פי הקבלה אין חסרון בדבר, מאחר ובזמנינו אין בלבוש שחור חוסר כבוד. אמנם הביא שיש חולקים על זה, ובכללם הגאון המקובל רבי ששון מזרחי זצ"ל. אך למעשה כך היה מנהג מרן זצ"ל, ללבוש בגדי שבת שחורים, ורק החולצה היתה לבנה. וכן נוהג הגאון רבי משה צדקה שליט"א. וכן נוהג הגאון המקובל רבי מנשה שוע שליט"א ועוד.

בגד של תלמידי חכמים
בפרק המוכר פירות (דף צח.), אמרו חז"ל, שכל מי שמתגאה בטלית (בבגד) של תלמיד חכם, והוא אינו תלמיד חכם, אין מכניסין אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא. ופירש רשב"ם, שכוונת רבותינו לבגד העליון שהיו תלמידי חכמים לובשים, שהיה ארוך מאד עד הרצפה, כי אז היו רגילים כולם ללבוש חלוק אחד תחתון, ועל גביו חלוק עליון, ואצל כל בני האדם, היו רואים סמוך ממש לכפות הרגליים את החלוק התחתון, כי החלוק העליון לא היה ארוך עד הרצפה. ואילו תלמידי חכמים נהגו, שלובשים בגד עליון ארוך מאד, ואז לא היו נראה בכלל החלוק שהיו לובשים מלמטה. וזו צניעות גדולה שראוייה רק לתלמידי חכמים. ואדם רגיל שינהג בה עושה מעשה פסול. ולכן היו בדור שלפנינו כמה אנשים צדיקים ובעלי תורה, שהראו את עצמם ממש כאנשים פשוטים, כדי שלא יבואו לחשוב שהם תלמידי חכמים.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה