הלכה ליום שישי כ"ט כסלו תשפ"ו 19 בדצמבר 2025

שבת חנוכה – פרשת מקץ

על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל. נערך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א

בהפטרה של שבת חנוכה, נקרא: "וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ ה', וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ, וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן, יִגְעַר ה' בְּךָ הַשָּׂטָן וכו', הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ, וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צוֹאִים וְכו', וַיָּעַד מַלְאַךְ ה' בִּיהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם בִּדְרָכַי תֵּלֵךְ וְאִם אֶת מִשְׁמַרְתִּי תִשְׁמֹר וְגַם אַתָּה תָּדִין אֶת בֵּיתִי וְגַם תִּשְׁמֹר אֶת חֲצֵרָי, וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה".

מה ביאור הפסוקים הללו? מיהו יהושע? ומדוע השטן נעמד לימינו? מה אירע?

רבותינו בגמרא במסכת סנהדרין (דף צג.) מסבירים, שלפני חורבן בית המקדש, היו שני נביאי שקר רשעים, האחד שמו צדקיה, והשני שמו אחאב. ואלה הרשעים, היו מסיתים ומדיחים את ישראל, (בדברים, שדומים לאמונה של הנוצרים). היו מתנבאים כאילו בשם ה', ואומרים לישראל, דעו לכם, הרי יש לנו בית המקדש, ורבותינו אומרים שהקרבנות מכפרים על כל העוונות, עד שמעולם לא לן אדם בירושלים עם חטא, כי תמיד של שחר מכפר על כל העוונות של הלילה, ותמיד של בין הערבים מכפר על כל העוונות שביום. אם כך, היו אומרים לישראל, אתם יכולים לעשות עבירות! בלאו הכי הכל מתכפר! אדרבה, נכון הדבר שנעשה עבירות, שאם לא כן, לשם מה צריך קרבנות בכלל?

ומאחר ואלו השנים היו אנשים נכבדים, ומוחזקים כנביאים, רבים מישראל שמעו לקולם. סוף דבר, שנחרב בית המקדש, וגלו כל ישראל לבבל, וגם אלו הרשעים היו איתם. רצה הקדוש ברוך הוא להשפילם, לכן הכניס בדעתם רעיון מטופש.

הלכו השנים סמוך לארמונו של נבוכדנצר המלך, וראו שם את בתו, שהיתה יפת תואר. מאחר והיו נכבדים מאד, קרבו אליה והיא נענתה להם. פנה אליה הראשון ואמר לה: "כה אמר ה', לכי והנשאי לאחאב"! פנתה אל השני ואמר לה גם הוא: "כה אמר ה', לכי והנשאי לצדקיה, ואחרי שנה הוא יגרש אותך, ותהיי לי לאשה"! שמעה את הדברים, והשיבה להם, שתלך לשאול את פי אביה המלך.

באה לפני המלך וסיפרה לו את הדברים. חשב נבוכדנצר בלבו, הרי אלוקיהם של היהודים, לא מרשה להם לשאת נשים גויות, אם כן איך יתכן שהוא צוה עליהם לשאת את בתי? אמר לה, לכי והשיבי להם, ששאלת אותי כיצד לנהוג, ואני אמרתי שיבואו אלה השניים לפני, כי ברצוני לדבר איתם. הלכה אליהם ואמרה להם שיבואו לפני אביה.

אלה הרשעים, למה הם דומים? לפעמים היינו רואים, זבוב נכנס בלילה הביתה, והנר דולק, והזבוב מעופף סביב הנר, מפני שאוהב את האור, עד שבסוף נכנס בתוך הלהבה ונשרף. כך אלה השניים, מרוב תאוותם, עלו אל המלך, אמרו לו, "כה אמר ה', צדקיה ישא את בתך, ואחריו ישא אחאב את בתך". אמר להם המלך, והלא אני שאלתי את חנניה מישאל ועזריה, שהם שלושה צדיקים שהשלכתי אותם לכבשן האש ולא נשרפו, והם אמרו לו שלא יתכן שיצווה ה' לעשות דבר כזה! השיבו לו השנים: להם לא אמר ה', אבל אותנו צוה ה'!

אמר להם: אם כן אבדוק אתכם! את חנניה מישאל ועזריה כבר ניסיתי בכבשן האש וראיתי שהם צדיקים, אלא שהם היו שלושה. אם כן, בחרו לכם גם אתם צדיק אחד שיכנס אתכם לכבשן האש, תהיו שלושה, אם תצאו בחיים, אדע כי נביאי אמת אתם, ואתן לכם את בתי!

נבהלו השנים, עד שעלה רעיון במוחם. אמרו זה לזה, הנה ישנו צדיק אחד, ושמו יהושע בן יהוצדק, שהיה כהן גדול, ואנו יודעים שבכל שנה היה נכנס לבית קודשי הקדשים ויוצא בחיים, והלא בית קדשי הקודשים הוא מקום אש להבת שלהבת, אם כן בודאי שיעשה לו ה' נס בכבשן האש, וננצל גם אנו בזכותו! ביקשו מהמלך שישליך יחד איתם את יהושע. קרא המלך ליהושע, וצוה להשליך אותו יחד עם השנים לכבשן, החל יהושע לצעוק, מה עשיתי? אמר לו המלך, אם צדיק אתה, הרי לא יקרה לך כלום! והשליכו את שלושתם לכבשן האש.

תיכף נשרפו שני הרשעים, ורק יהושע ניצל מן השריפה. לאחר זמן, הוציאוהו עבדי המלך, וקירבוהו לפניו. ראה המלך שבגדיו של יהושע חרוכים ושרופים, שאל את יהושע, אמור לי, מדוע חנניה מישאל ועזריה יצאו נקיים, בלי שום נזק, ואפילו ריח השריפה לא דבק בבגדיהם, ואילו לך, נשרפו כך הבגדים? השיב לו יהושע, כי הם, היו שלושה צדיקים, ולכן נעשה להם נס, אך אני הייתי עם שני רשעים, והרי נס גדול הוא שיצאתי בחיים בכלל, ומה אתה צועק עלי על שריפת הבגדים?! שלח אותו המלך לדרכו.

ובכל זאת שאלו רבותינו, מדוע באמת נחרכו בגדיו של יהושע? והשיבו, מפני שבניו נשאו נשים שהיו אסורות לכהונה, נשים נכריות, ויהושע, אף על פי שבודאי העיר להם על כך, בכל זאת, לא מיחה בהם כראוי, ולכן נענש שנחרכו בגדיו!

וזהו מה שנאמר בפסוק, "וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל", שראה אותו הנביא זכריה, איך שהוא עומד בכבשן האש, "וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ", מפני שהשטן מקטרג בשעת סכנה, ולכן החל לקטרג על יהושע שבניו לא התחנכו כראוי. "וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן, יִגְעַר ה' בְּךָ הַשָּׂטָן", גער ה' בשטן שלא ישטין, כי יהושע היה צדיק, "הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ", שראוי להצילו מן האש, אך בכל זאת, "וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צוֹאִים", שנשרפו בגדיו, "וַיָּעַד מַלְאַךְ ה' בִּיהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, אִם בִּדְרָכַי תֵּלֵךְ וְאִם אֶת מִשְׁמַרְתִּי תִשְׁמֹר", שישגיח להמשיך בדרך התורה, ואז יהיה שכרו גדול, "וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה", בין מלאכי השרת!

נתבונן! יהושע היה צדיק, כולו קודש קודשים, נכנס בשלום ויצא בשלום מן הקודש, ובכל זאת כשנכנס לאש, ניזוק, וכל זה למרות שהוכיח את בניו, אלא שלא מחה בהם כראוי!

איזה עוון גדול יש לאדם ששם את בניו בבתי ספר של חילוניים! הוא הרי גורם שבנו יצא כופר בתורה ובמצוות, כמו המורים שלו! על האדם להזהר על עצמו, שלא יהיה ניזוק! כמה חבל על מי שלא מחנך את בניו כראוי! כמה חמור וקשה הענין הזה! איך אפשר להיות אדישים לפני דבר כזה?!

ובאמת שענין החינוך שלנו על פי דרך התורה, על פי דברי רבותינו, הוא הנקודה המרכזית בנס חנוכה. אנו רגילים לזכור תמיד, כי נס חנוכה היה מפני השמן שהספיק לשמונה ימים, אך באמת, לא זה עיקר הנס, אלא סימן לנס הגדול שנעשה לישראל באותם הימים!

נשים לב: הרי עם ישראל בלא תורה, לא שוים כלום, הם עם כמו כל העמים!  התורה היא חיינו! "כי הם חיינו ואורך ימינו"! בלי תורה, אנו לא שוים כלום!

והנה אם נתבונן נראה, שכל התורה שבעל פה שיש בידינו, הכל מתחיל מהמשניות, שהרי קודם למשניות אין בידינו כלום. וכל התנאים, חכמי המשנה שמוזכרים במשניות, כולם חיו מהמאה השנים האחרונות שלפני חורבן בית המקדש. הלל ושמאי וחבריהם, כולם נהגו נשיאותם לפני הבית מאה שנה לפני החורבן.

והנה נס חנוכה אירע מאתיים ושש שנים לפני החורבן. נמצא אם כן, שאם חס ושלום היו היוונים מתגברים על בני חשמונאי, שהיו בסך הכל עשרות בני אדם, מול אימפריה אדירה, הרי שחס ושלום היתה משתכחת התורה מישראל! אם היו הדברים מתנהלים באופן טבעי, הרי אין ספק שהיו היוונים מצליחים, ומכניעים את ישראל, ויחד עם המתיוונים היו מביאים כליה ומשכיחים את התורה, כמו שאנו אומרים בתפילה, שביקשו היוונים "לשכחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך"!

אך עשה הקדוש ברוך הוא נס גדול, שהשאיר לנו את התורה שבעל פה, וכמאמר רבותינו (בגיטין דף ס.), "לא כרת הקדוש ברוך הוא ברית עם ישראל אלא בשביל התורה שבעל פה"! אלה התנאים, הלל ושמאי, היו ארבעים דורות ממשה רבינו, והם העבירו את התורה איש מפי איש מפי משה רבינו שקיבל מה' יתברך, ואחריהם קמו רבותינו האמוראים, ורבנן סבוראי והגאונים וכל הפוסקים! אשרינו מה טוב חלקינו! זהו נס חנוכה הגדול!  שנשארנו עם סגולה לה' אלוקינו, בזכות התורה הקדושה!

ראוי לנו להנחיל בימים הללו, את אמונתינו הצרופה בלבבות הרכים, לילדים, ולבני הנוער, להשפיע עליהם שיתחנכו בדרך התורה, שיזכו לעסוק בתורה, ואז יקויים בנו: וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה, יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר"!

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה